קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אפשר לעמוד בזה, אם אתה פתאום מרגיש את אהבת הבורא אליך?
תשובתי: זה באמת קשה מאוד. אין בעיה גדולה יותר מאשר להרגיש את אהבתו של הבורא, זה פשוט שובר את האדם. לכן צריך להצטייד מראש, על ידי זה שעובדים בקבוצה עם החברים, בכך שמפתחים את הערבות, והערבות היא שתהפוך עבורנו לכלי להשגת היראה.
דווקא בשביל זה הכלי נשבר להמון חלקים שאותם אנחנו צריכים להדביק חזרה, נגד רצונם. הם מתנגדים ולא רוצים להידבק. ואז דרך הדבקות שלהם אנחנו רוכשים את תכונת היראה כלפי הבורא. אני עובד עם החברים על החיבור שלנו בינינו, ובדרך כזאת משיג יראה בפני הבורא.
דווקא את זה אנחנו צריכים להוסיף מעצמנו לבריאה, בשביל זה אנחנו חיים. כל הבריאה כבר קיימת, והדבר היחיד שחסר באוצר המלך, זה רק יראת שמיים. המשימה הזאת רשומה ב"רשימות" שלנו ואם אנחנו נתחיל לממש אותה, אז נגלה שכדי להיות בתכונת השפעה, אנחנו חייבים להיות בפחד. אני צריך לפחד להתחיל ליהנות מההשפעה שלי, כדי שהיא כולה תהיה מחוצה לי, ושלא יחזור אליי שום דבר.
אפילו אם אני משפיע ויודע למי אני משפיע וכמה, בכך שעושה חשבון מדויק, אני לא צריך להרגיש שום פיצוי לעצמי. אני לא רוצה להרגיש בזה שום תענוג, רק את הפעולה עצמה. ואחר כך אני מחליט שאני רוצה גם כן להרגיש תענוג ופעולה, אבל אני מעביר את כל זה למי שאני משפיע. וכך עד שאני מגיע לבחינה ד' האחרונה, להשפעה גמורה.
בבריאה כבר קיים הכול לגמרי, חוץ ממה שצריך להתווסף מצד האדם, שזו היראה. תאר לעצמך, שאתה נמצא עכשיו בעולם גדול, אבל הוא כולו חשוך. ואתה צריך על ידי מפסק להדליק את האור שבנוי מהיראה שלך, ובזה אתה מאיר את כל הבריאה.
זה פחד מזה, שלא לקבל תענוג מההשפעה שלי, מזה שאני מנהל את המציאות במקום הבורא, מהקִרבה שלי אליו, מהתענוגים שהוא נותן לי, מזה שאני פתאום מגלה שאני האדם החשוב ביותר בעולם.
הבורא בא אליי ואומר: "אני בחרתי בך מכל האנשים! אין אף אחד ששווה לך. בכל הבריאה, בכל המציאות, אתה האדם היחיד". ואתה צריך להיות מוכן לקבל כזה יחס שמפוצץ את האדם, ולא להיות קנוי על ידו.
אתה הצלחת לעשות נחת רוח לבורא ומרגיש איזה נחת רוח אתה עושה לו. כל אחד ירגיש שהוא מיוחד בנקודה שלו ושאין שם אף אחד חוץ ממנו. לכן צריך להתכונן לכך, כדי לקבל את הגילוי הזה, את הדבקות. וכאן נהיה לנו מובן, שבכלים דקבלה אנחנו אף פעם לא נקבל שום דבר, וצריכים לבטל אותם לגמרי.
הכלי של היראה מבטל את הכלים דקבלה ובמלואו מכוון את עצמו לכיוון הבורא, כמו פרוז'קטור. ואז אתה מתחיל לעבוד עם הכלים דהשפעה, שבהם מתגלים אורות גדולים מאוד. אתה עובר לצד השני והופך להיות משפיע במקום מקבל: אתה משפיע, משפיע, משפיע…
בכל הזדמנות כזאת, הבורא כאילו מעמיד אותך לנהל את האוצר שלו, כדי שאתה תשפיע לכולם. יוצא, שאתה עכשיו מופיע במקום הבורא כלפי הנבראים. תתאר לעצמך, איזה תענוג נמצא בזה מצד המשפיע, שיש לו הזדמנות להשפיע טוב לכולם? זוהי כבר עבודה אמיתית, מהמקום הזה מתחילה העבודה עם "מסכים" אמיתיים, כאשר אתה הופך להיות דומה לבורא כלפי כל העולם. והיראה אף פעם לא נעלמת, היא מלווה אותך תמיד, בדיוק כפי שנשמר היסוד של הרצון לקבל.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 15.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שהרחוק ביותר יהפוך לקרוב
ניסיון קשה על ידי תענוג
להפוך את הפחד להתקדמות
