דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / השפה המציאותית ביותר

השפה המציאותית ביותר

מיכאל לייטמן

למה המקובלים בחרו דווקא את "שפת הענפים" כדי להסביר את דבריהם?

אם השגתי קשר בין השורש לענף במדרגה הראשונה ומישהו אחר במדרגה יותר גבוהה והשלישי במדרגה עוד יותר גבוהה, זה לא עקרוני, כי הענף נשאר אותו ענף.

כל ילד יודע שכאשר הוא יכניס את התקע לשקע המשחק שלו יעבוד. אדם בוגר יודע שבשקע יש חשמל שמגיע לבית דרך חוטי החשמל שברחוב. אדם עם השכלה יותר טכנית, יודע שישנה תחנת כוח שמיצרת את החשמל וכו'. אבל כולנו מדברים על אותו התהליך, לא חשוב כמה כל אחד מאיתנו מבין וכמה רחוק הוא רואה את השורש.

השורשים ממשיכים באותו כיוון עד למקור הגבוה ביותר, אבל הענפים בעולם הזה, נשארים ענפים. שפת הענפים לקוחה מהמציאות עצמה, אי אפשר וגם לא צריך להמציא שפה אחרת. השפה הזאת הוכנה לנו ע"י הטבע בכדי שנוכל לתקשר בינינו לבין עצמנו ועם הבורא.

משה רבינו היה הראשון שתיאר בשפת הענפים את כל תהליך העלייה הרוחנית בכל מדרגותיו. ספר הזוהר נתן הסברים והוסיף על שפתו של משה. רשב"י עבר את אותן המדרגות שעבר משה והוסיף בתיאוריו מידע על הקשר הגדול בין הענפים ושורשים. בגלל זה ספר הזוהר כל כך משפיע על משיכת האור המקיף מהשורש עד הענף שלו, אלינו. בעל הסולם תיאר עוד יותר את הקשר בין שורש לענף, והוסיף הגדרות ופירט על שלושת הקווים.

כולם מדברים על אותה התמונה והשורשים שלה. אך כל מקובל מוסיף הסבר משלו ובזה מגביר את כוח ההתקדמות ומפלס שביל בשבילנו כדי להתקדם במדרגות העולם העליון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר 13.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
שפת הענפים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest