השער שמעל לתהום

מתוך ספר הזוהר: וכאשר תסתכל בסוד המדרגות, תמצא, איך הגוונים (לבן, אדום ושחור) מתפשטים לכל אלו הצדדים: ימין שמאל ואמצע, עד שנכנסים למטה להמלכות, בסוד כ"ז צינורות של הדלתות המכסים את התהום.

ככול שנוכל להידמות בתכונותינו לאור, לתכונת ההשפעה והאהבה שלו, כך נתחבר אליו ונגלה את צינורות השפע שלו.

למעשה, גם עכשיו אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, אלא שהוא נסתר מאיתנו על ידי כל חמשת העולמות – ההעלמות – שקיימים בתוכנו, בתוך הרצון שלנו, מפני שהוא מנוגד לתכונת עולם אין סוף.

למעשה, ההסתרות הללו אינן קיימות כשלעצמן, אלא מופיעות במידת הקשר שאנחנו מצליחים ליצור עם עולם אין סוף. ההסתר שמופיע בינינו לבין האין סוף, הוא האמצעי שבעזרתו אנחנו יכלים לגלות אותו.

במידת חוסר המוכנות שלנו, האין סוף נסתר מאיתנו. זה נקרא עולם (עולם – מלשון העלמה), שמגלה ומסתיר, בו זמנית.

הכול תלוי במידה שבה נחבר ונשנה נכון את צורת התכונות שלנו.

…שהם כ"ז צינורות מביאי השפע אליה, שנעשו מהם דלתות, לכסות על הדינים שבהמלכות, הנקראים תהומות.

אנחנו בונים בעצמנו את הצינורות האלה בתוכנו, והדלתות שעליהם, שפעם פותחים דרך לאור ופעם סוגרים אותה, כמו שסתומים, נפתחים ונסגרים במידת ההידמות של רצונותינו לאור.

המאמצים שלנו מכוונים למטרה אחת בלבד – לדמות את כל התכונות שלנו לרוחניות, ולקבל ממנה מנה של אור.

במידת ההסתרה של האגואיזם שלנו, שנקראת "צניעות, (יש חלק בזוהר שמכונה על שם כך "ספרא דצניעותא") מתגלה האור, ובמידת ההידמות של האגואיזם שלנו לאור, הוא מקבל את האור לתוכו. בה במידה אנחנו מגלים בתוכנו את תכונת הבורא ואת מחשבת הבריאה.

כאשר אנחנו מסיימים את עבודת ההידמות, כשאנו הופכים להיות כמוהו בכל, כל צינורות האור נעלמים, ואנחנו מוצאים את עצמנו באוקיינוס שלם של אור אין סוף. אבל כל זה קורה הודות לכוח המסך האנטי אגואיסטי שלנו.

עכשיו אנו רואים שכל ההסתרות היו חיוניות, ונוצרו רק כדי לעזור לנו להבין את הבורא ולהידבק למחשבתו על ידי ההתעלות מעל לפעולותיו. כך אנו עולים לדרגת הבורא ומתאחדים עימו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.12.2009

ראה פוסטים קודמים בנושא :
לא שבירה, אלא הכרת האור
ברכת הבורא – עושרו של האדם
הזוהר מתגלה בתוכי