השורש הרוחני של ייסורים

שאלה: מדוע לאחר שעברתי ייסורים, ראיתי את התוצאה מהם, אני מבין שלא יכול היה להיות אחרת ואני מצדיק את הייסורים, אבל כשהרגשתי ייסורים לא יכולתי להצדיק אותם?

תשובתי: אתה באמת לא יכול. אם תחשוב מראש: "אני מוכן עכשיו לכל סוגי הייסורים, ניסיונות, לכל מה שיהיה, מפני שאז יתגלה לי כל העולם ואגיע לתחושות רוחניות", זה טוב. אבל כעבור דקה  של ייסורים, תהיה מוכן לזרוק הכול ולברוח, העיקר לא להרגיש אותם. בדיעבד אתה מצדיק את הכול.

שאלה: האם יש לזה שורש רוחני?

תשובתי: כן, אלה שני קווים שלא יכולים בינתיים להשתלב בתוכנו.

שאלה: כלומר, בזמן שאני חווה ייסורים אני לא יכול להצדיק אותם, רק לאחר מכן אני יכול להבין את התועלת מהם?

תשובתי: ייסורים נכונים מורגשים רק בקבוצה – חוסר קשר עם החברים, חוסר ערבות הדדית, התחייבויות הדדיות, עלייה הדדית. לעומת זאת כל השאר, אלה ייסורים שאין בהם צורך ועדיף להימנע מהם.

מתוך שיעור וירטואלי, 18.11.2018