קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אנחנו יכולים לחלק שׂכל או ידע לכיוון פיזיקאי-מתמטי והומני. האם יש טעם להשתמש באותה חלוקה להשפעה על הרצון? אם כן, אז איך לבנות רציפות לפי התור, מה חשוב יותר ומה בא אחר כך בחלוקה הזאת?
תשובתי: זה לא משנה. גם יחס כביכול מדעי או הומני למחשבות ולרצונות מסתכם בכל מקרה לדבר אחד: כיצד עליי להעדיף רצונות מסוימים על פני אחרים ובעזרתם לקבוע את הדרך שלי. לא יותר מזה.
שאלה: האם אפשר להחשיב את הרצון האישי ההגיוני כקו אמצעי בין השׂכל לרצון?
תשובתי: בינתיים שיהיה כך. אבל זהו קו אמצעי מבחינה פסיכולוגית ולא קו אמצעי שעליו מדברת חכמת הקבלה. בחכמת הקבלה הקו האמצעי, זה רצון לקבל ורצון להשפיע, ושניהם עובדים בכוונה על מנת להשפיע.
שאלה: מה לעשות, אם אין שום רצונות?
תשובתי: אם אין רצונות צריך ללכת לקבוצה, להתיישב בין החברים ולהקשיב, להקשיב. להקשיב מה הם רוצים, מה הם אומרים, על מה הם חושבים. כאשר אין לי שום רצונות, שום מחשבות, כלום, ניתנת לי הזדמנות להתכלל בהם ולספוג מהם את כל מה שיש בהם.
שאלה: רצון גדול יותר יכול לבלוע רצון קטן יותר. האם מחשבה גדולה יכולה להסתיר מחשבה קטנה?
תשובתי: בוודאי. כך זה גם קורה, כמו במשל: "דג גדול אוכל דג קטן".
שאלה: איך להחזיק ברצון נכון, שמכוון לחברים?
תשובתי: אני לא יכול להחזיק לא ברצונות טובים ולא ברצונות רעים. הם מופיעים וחולפים בתוכי. אם אני משתמש בהם בצורה נכונה, אז אני מתקדם. אם לא, אז רצון אחד מתחלף באחר, ואני כל הזמן נמצא תחת השפעתם.
שאלה: האם כדאי לחפש איזון בין הרצון להכרחיות ורצון למשהו גבוה יותר? אם כן, אז כיצד הוא מושג?
תשובתי: בוודאי, צריך לחפש. כל זה מושג בהמשך. על ידי לימוד בצורה נכונה של חכמת הקבלה, האדם מתחיל לראות, שהדבר העיקרי עבורו זה השגת משמעות החיים ואילו כל השאר משני, וקיים רק לצורך החזקת הקיום הבהמי שלו. כך זה עובד.
מתוך שיעור בשפה הרוסית, 14.04.2019
