הרמוניה – איזון בין ניגודים

שאלה: מה זאת יציבות והרמוניה מנקודת מבטה של חכמת הקבלה?

תשובתי: הרמוניה, זה איזון בין כוחות קבלה והשפעה, שמאזנים הדדית זה את זה, מדגישים, מרחיבים, מגדילים ובו-זמנית מביאים ליציבות.

שאלה: אז בשביל מה היה צריך לברוא ניגודיות? אפשר היה מיד ליצור הרמוניה ויציבות.

תשובתי: לא. אז לא היינו מרגישים אותן, כמו חרק קטן שקיים בהרמוניה יחסית. אנחנו רואים שהקיום, במיוחד בעולם שלנו, מורכב דווקא מתוך מאבק בין שני יצרים, שתי התחלות. לכן אין כאן הרמוניה, אלא רק מאבק מתחלף, משתנה, שמביא למצב של איזון גדול יותר או קטן יותר בין שני כוחות מנוגדים.

רק חכמת הקבלה מסבירה כיצד אפשר להשיג איזון כזה, שבו שני הכוחות ישלימו באופן הדדי זה את זה. בעולם הגשמי הכוחות האלה שוללים אחד את השני, מנסים להשמיד, לבטל זה את זה. ואילו בחכמת הקבלה, שהיא החכמה איך לקבל, מסבירה, כיצד ליצור שילוב הדדי נכון בין שני ניגודים, כדי שביניהם יתאפשר קיום רוחני.

החיים הארציים נבנית על עקרונות פשוטים: באיזון יחסי של דומם, צומח וחי, שקיימים זמן מסוים ואחר כך מתים. כלומר איזון גשמי לא עומד במבחן הזמן. ואילו הרוחניות, להיפך, מתפתחת כל הזמן, עד שהיא משיגה איזון מוחלט בכל הנפחים שלה, שנקרא "גמר התיקון".

שאלה: כלומר, המושג "אושר" יכול להתקיים, רק אם יש ניגודים?

תשובתי: אושר יכול להיות רק כאשר קיים מאבק שמורגש דווקא באותם רגעים, והמאבק הזה מגיע לאיזון. לא יכולים להיות סיפוק, אושר, תענוג, אם לפני כן לא מרגישים ריקנות. לכן צריך להיות מאבק, כדי להרגיש את התוצאה הטובה שלו. וכך בכל דבר.

מתוך שיעור וירטואלי, 16.12.2018