הרוח של השכל הפועל

"ואבאר דרך משל. אשר בכל פעולה שבעולם, מתדבק ונשאר באותה פעולה, אותו שכל הפועל אותה." (בעל הסולם, "השכל הפועל")

אם אנחנו מביטים בפעולה כלשהי לעומק ובצורה נכונה, אז אנחנו יכולים לראות את השׂכל שיצר וביצע אותה. באופן כזה אנחנו יכולים דרך הפעולה להבין את המחשבה והרעיון של מי שיצר, עשה ועיבד אותה.

שאלה: כלומר אני יכול להבין את המחשבה של המקצוען שעשה את זה?

תשובתי: כן. אתה יכול להבין עד כמה הוא מקצוען, מה הוא רצה לומר לך בזה וכולי. אלה יכולות להיות יצירות אומנות שמשפיעות עלינו בכל מיני צורות: מוזיקה, ציור, וכדומה. ויכולות להיות כל מיני  מכונות, מנגנונים, ארכיטקטורה, לא חשוב מה. אבל מי שעושה משהו, כביכול ממקם ביצירה שלו חלק מעצמו מביע את עצמו.

"כמו בשולחן, מושג בחינת שכל של הנגר וחריצותו באומנות זו, אם רב או מעט. כי בעת מלאכתו, ערך אותה בבחינת שכלו ומדת שכלו. והמסתכל בפעולה, וחושב בשכל הטמון בה, הרי הוא, בשעת המעשה, דבוק בשכל הפועל אותה, דהיינו שמתאחדים ממש."

באופן כזה לפי הפעולה אני יכול להבין את השכל, את המחשבה והרעיון, את היחס של האדם  כלפי מה שאני רואה כתוצאה מהפעולה שעשה.

"כי באמת, אין מרחק וחתך בין הרוחניים. ואפילו כשבאים בגופים מחולקים, אבל השכליים שבהם, אי אפשר לתארם בחילוקים." אפילו כאשר היוצר נסוג מהאובייקט שיצר, באובייקט הזה נשאר בכל מקרה חלק מהיוצר וחי בתוכו.

"כי באיזה סכין תחתוך הרוחני וישאר נבדל?" אי אפשר להבדיל את הרוחני. אנחנו רואים את זה לפי כל מה שמתרחש. למשל, לא מזמן התרחש אירוע טראגי, נשרפה קתדרלת נוטרדאם. היא עדיין לא נהרסה לחלוטין, אבל אם ישאירו אותה במצב הזה, היא תיהרס. זו לא בעיה לשחזר אותה, ישנם שרטוטים, יש צילומים. בוודאי שישחזרו אותה, למרות שזו עבודה עצומה ויקרה מאוד. אבל בהרגשה זו כבר לא תהיה קתדרלת נוטרדאם. למרות שלמען האמת, האדם של היום כבר לא יבין זאת.

כלומר השׂכל שהושקע אז והשכל שיושקע עכשיו, לא ניתן להשוואה. היום כבר אין את אותם אדריכלים שהרכיבו את הקירות האלה, מיסמרו אותם וכולי. אין את אותו יחס, מחשבה שעומדת מאחור, ההכנעה בפני הכוח העליון שלו הם הקדישו את כל זה. לכן עכשיו זה יהיה פשוט העתק של הקתדרלה.

שאלה: והאדם ירגיש זאת?

תשובתי: לא. האדם המודרני אינו יכול להרגיש את זה. אבל ישנם אנשים, שזוכרים את ההרמיטאז' הישן: חדרי המגורים, חדרי השינה, כל הכלים והחפצים שהיו בזמנו של המלך. עכשיו כל זה איננו.

לאן הכול נעלם? יכול להיות, שנמכר, הכול השתנה לחלוטין! זה מורגש. מפני שמי שראה והרגיש את זה בעבר, מבחינתו ההרמיטאז'  של היום, כבר לא הרמיטאז'.

שאלה: האם יש הבדל בין העתק לשחזור? האם אפשר להרגיש בזה באופן ישיר?

תשובתי: במקור יש את הרוח של האומן, הממציא, המחבר עצמו ואילו בהעתק זה איננו. בין המקור להעתק יש הבדל כמו בין ילד חי לבובה מפלסטיק.

מתוך שיעור וירטואלי, 21.04.2019