הקופים יודעים לאהוב, והאדם לא?

לא במקרה החברה האנושית הופכת להיות יותר דחוסה, יותר סגורה והומוגנית. ככל הנראה, זהו תהליך טבעי, מתוכנן בהתפתחות שלנו. אנחנו יכולים להתבונן בו מהצד, לחקור אותו, לנתח, אך זאת עובדה. לא משנה אם אנחנו רוצים או לא רוצים, קיים תהליך מסוים של התפתחות הטבע שלנו, אותו אנחנו נאלצים לעבור. והצורות הללו אמורות להתגלות.

לכן, אין לנו ברירה, וכנראה עלינו לעצב חברה יותר קשורה, ידידותית, חמה, שמתבססת על השתתפות ותמיכה הדדית. כל המקורות העתיקים, כל הדתות והאמונות טוענות שבסופו של דבר אנחנו אמורים להגיע לאהבה.

אותו הדבר אומרים האנשים שחיים הרחק מהציוויליזציה, בטבע. הם מרגישים אהבה מצד הטבע, את הדאגה שלו כלפי כל מה שנמצא בתוכו. ואנחנו, ביחס האגואיסטי אחד כלפי השני, במבט דרך המשקפיים האגואיסטיות, לא מרגישים את האהבה הזאת.

פעם שוחחתי עם ג'יין גודאל, שחיה במשך 17 שנים בקרב קופים בג'ונגל וקיבלה פרס נובל עבור המחקרים שלה. ושאלתי אותה: "מה התחושה העיקרית שאת חווית מחייך בקרב הקופים, ביער, במקום שאין אף אחד, והם מוכנים לקבל אותך כאחת מהם?", והיא ענתה: "אהבה. זה מה שהרגשתי ביניהם. אמנם הם כל הזמן מבררים את הבעיות שלהם, וכאילו צועקים, אך כל זה רק כדי לעורר אהבה. ואותו הדבר התחלתי לגלות בעצים, ביער, בשמיים, באדמה…"

אני עם ג'יין גודול, פורום ארוסה, שווייץ, 2006

זה מה שהיא גילתה אף על פי שהיא לא רגשנית באופייה. בן אדם שהיה חי כל כך הרבה שנים בג'ונגל ושהגיע לשם מג'ונגל אחר, ג'ונגל אמריקאי של אבנים, לאט לאט מגלה שכל הטבע מלא באהבה.

וכאן אנחנו באמת נתקלים בבעיה גדולה. כל הדתות, כל האמונות, כל סוגי הזרמים הרוחניים – כולם אומרים פה אחד, שהאדם חייב להשיג את האיחוד הכללי. אם לא אהבה, אז לפחות יחסים טובים שבלעדיהם האנושות לא תוכל להמשיך להתקיים.

כנראה בשביל זה אנחנו עוברים את התהליך הזה: כדי שנרגיש בו נחיצות, שנרצה להגיע לאהבה, לפתח יחסים חדשים. הרי אי אפשר להכריח לאהוב. אני יכול לקנות הכול תמורת תשלום, חוץ מאהבה. יש אפשרות לקבל יחס טוב, שירות תמורת כסף, אבל אהבה זה רגש מאוד מיוחד, שקיים בנפרד מכל שאר הרגשות האנושיים.

נניח, שנהיית חשוב עבורי, מפני שדרכך אני מכיר, מבין, משיג משהו חדש בחיי. אתה הופך להיות יקר בשבילי באותה המידה כמו הדבר שאני רוצה להשיג בעזרתך. כך נוצרים בינינו יחסים טובים.

אנחנו יכולים להתחיל ביחסים כאלה אחד כלפי השני כשאנחנו זקוקים באמון הדדי. מכיוון שאני זקוק לך ואתה זקוק לי, נוצר אמון הדדי בינינו שקובע עד כמה אני יכול לסמוך עליך. אבל אם אחר כך פתאום יופיע מישהו שישלם לך יותר, או שיביא לך מילוי יותר גדול, באותו הרגע כל האמון שלך והנאמנות יתפוגגו.

לכן אנחנו עכשיו מגיעים למצב מיוחד מאוד. ההתפתחות שלנו גורמת לנו להרגיש שאנחנו תלויים אחד בשני וחייבים ליצור בינינו יחסים וקשרים טובים, עד כדי שנאהב זה את זה! אחרת לא ייווצר אמון נכון שנדרש כדי להגיע לחיים טובים יותר.

מתוך שיחה מס' 6 על "החיים החדשים", 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
איך להמיס את החישוב הקר
פרידה מהאגו
בשבי האגואיזם