דף הבית / קבלה לעם / שיעור הקבלה היומי / הצעקה של אחמדיניג'ד

הצעקה של אחמדיניג'ד

photo_rav_gh70_026.gif

מתוך שיעור הבוקר 11-05-09 : ניו יורק

אני בטוח שאנחנו כבר נמצאים בזה. והלחץ הזה רק בא וגובר. אפשר לשאול, במה אנחנו מרגישים זאת? אנחנו יכולים לראות ולהרגיש, דרך הטלוויזיה בישראל, דרך האינטרנט, דרך הבלוגים, דרך הצרות שאנחנו מרגישים שמתגברות בכל העולם. וכמה שהממשלות רוצות להסתיר את המצב העולמי, בכל זאת הלחץ הולך וגדל.

אנחנו צריכים להבין שלא בהכרח יבואו אלינו ויצעקו, "הצילו"!. יכול להיות בהחלט שיבואו וירצו להרוג אותנו. וצריך להבחין בכך, שכל הלחצים האלו באים מתוך הדחף והרצון לתיקון, כמו שמסביר בעל הסולם בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר". העולם שסובל מבטא את הסבל שלו בכל מיני צורות, אבל צריך להבין, שבסופו של דבר זה כמו תינוק שצועק.

אחמדיניג'ד שרוצה להשמיד את ישראל, ותינוק שצועק שכואבת לו הבטן נמצאים בעצם באותו מצב. אותו "תינוק", אחמדיניג'ד שרוצה להשמיד ולהרוס את כל ישראל, מבטא בכך את הצעקה שלו! לכן אסור לנו לראות את זה בצורה אחרת. אמנם בצורה האגואיסטית זה לא נראה כך, אבל בעצם זו הצעקה, שאין תיקון. שיש גילוי הרע, ואת גילוי הרע הזה קושרים לישראל, כי הם, ישראל, לא מביאים את התיקון, את הטוב לעולם. כמו שנאמר, "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". במילים אחרות הוא, אחמדיניג'ד אומר דברי תורה. אנחנו צריכים להבין שהכול בא מאחד, ממקור אחד!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest