קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעתו של עו"ד כוכבי שמש: "בפחד אני כותב. שלא יאשימו אותי בחזרה בתשובה. בתנועת הפנתרים השחורים לא התייחסנו לענייני דת. ראינו בתהליך החילון תהליך עובדתי שעושה טוב לאנשים ולא רצינו לגרום למבוכה בקרב חברינו הדתיים או החילונים. העדפנו להתעלם. בסוף שנות השבעים, נדמה לי 1978, חברים צרפתיים ארגנו לי פגישה עם ז'אן פול סארְטְר, כשהייתי בביקור בפריז. בפגישה דברנו על לא מעט נושאים. אך כשסארְטְר שאל אותי מהי העמדה של התנועה בנושא הדת נתקפתי במבוכה. אמרתי לו שאין לנו עמדה.
אבל, המציאות בישראל היא כזו וכזו. סיפרתי על דתיים ועל חילונים שיש לנו בין חברי התנועה. זו טעות, אמר סארְטְר, אתם חייבים להתייחס לדת ולא לתקוף אותה. הופתעתי. מאז הפגישה הזאת, לא עסקתי בנושא זה, עד היום.
מה השתנה מאז? לא הרבה. העמדות שלי בענייני דת לא השתנו ב-50 השנים האחרונות. אז מה אני מלאה אתכם בסיפור הזה? ובכן, במקרה, לגמרי במקרה, נתקלתי בחוברת שמוציאה לאור קבוצה שנקראת תנועת "ערבות". לא שמעתי עליהם קודם לכן ולטענתם הם קיימים כבר 20 שנה. המיוחד שבהם הינה העובדה שהם לא משתמשים במילה "אלוהים" בהטפות שלהם, למרות שברור לי שההנהגה של הקבוצה באה מרקע דתי, לפחות. אז הנה לפניכם, זכות הדיבור ל"ערבות", מילה במילה:
"בעקבות תנועת המחאה בישראל, צריכים לברר מה מסתתר מאחורי אותן הדרישות שמציגים היום לממשלה. למעשה, מה מהות הקריאות של המוחים? מה הטעם לצעוק סתם כך על שוויון? הרי השוויון הזה יכול להיות רק יחסי, סגולי.
מה הטעם לקרוא להתחברות? הרי אנחנו אגואיסטים ושונאים זה את זה. זאת אומרת שאנחנו צריכים להתחבר מעל האגו שלנו. ובשביל זה אנחנו צריכים שתהיה לנו מטרה משותפת עליונה, כמו שבשעת מלחמה, כשאנחנו רוצים להינצל, אנחנו מרגישים התקרבות מסוימת, על אף שזה עדיין לא איחוד. מה הטעם להגיד הרבה מילים יפות על הערבות ההדדית. מה פירושה? עירבון בבנק? – לא, פירוש הדבר הוא שאנחנו נמצאים בחברה שבה כולם מחוברים יחד, ולא ניתן לברוח מזה. ואז, בלית ברירה, כדי לא לשחוט זה את זה, אנחנו צריכים להגיע לקשר כזה בינינו, שנקרא "ערבות הדדית".
כולנו יחד מתחילים לגלות ולהבין עד כמה אנו קשורים זה לזה. אך בכל זאת האנושות עדיין אינה מודעת לכך. אך ככל שעובר לו עוד ועוד יום, והצרות והבעיות ממשיכות להציף אותנו בכל תחומי חיינו, אנחנו כבר מרגישים ומבינים שכולם נמצאים "בצלחת אחת", ואין לנו ברירה אחרת מלבד השמירה על חוק הערבות. למה חוק? עד כה כל אדם היה לעצמו, הקשר בינינו היה אגואיסטי ולא תמיד הורגש, המשבר שמתגלה מעיד על הקשרים בינינו, על היחס שלנו איש לרעהו. ניתן לראות זאת היטב בתחום הכלכלי – בתחום זה נבנתה מערכת קשרים בין מדינות, חברות ופרטים. המערכת הזו כיום היא הדוגמא המובהקת למשבר. אך המשבר הוא לא כלכלי בלבד, המשבר מעיד על השבר ביחסים בין כל בני האדם. והעובדה היא שכל הכלכלנים, זוכי פרסי נובל, מומחים גדולים ועיתונאים ויועצים…לאף אחד אין פתרון. הגענו למצב שהמערכת הכלכלית בכל העולם בפניי קריסה וכולם עומדים ומסתכלים ללא יכולת לתקן. אך איך אפשר לתקן כשהשיטה נותרה כשהייתה? כלומר שכל פרט מנסה להרוויח על חשבון השני? דרוש שינוי בגישה, ביחס במערכות הקושרות בינינו. הקשר הנחוץ לנו, בתוך המערכות הקושרות אותנו, הוא קשר של ערבות הדדית.
אולם הערבות דורשת מאיתנו בראש ובראשונה להיות אחראיים: כל אחד משפיע על האחרים ותלוי בהם, כמו במשפחה אחת: אני תלוי בילדים והם בי. כוח האהבה והתלות ההדדית הם שקושרים בינינו, לטוב ולרע. ועכשיו, בואו נהפוך את הקשר הזה בינינו לטוב, לנעים, כדי שהוא יפתח בפנינו את העתיד. איך שלא נסתכל על זה, אנחנו כבר נמצאים במצב הזה – אז בואו נהפוך אותו לרצוי.
השלב הראשון הוא ההכרה בכך שלצערנו, בעל כורחנו, אנחנו תלויים זה בזה (הייתי שמח לזרוק את כולכם ולברוח מכם בהזדמנות הראשונה, אך אינני מסוגל). ולאחר מכן, אנחנו עולים לרמה אחרת, שבה אנחנו רוצים בקשר הזה, ואפילו אם הוא לא היה קיים, היינו בונים את הערבות ההדדית בעצמנו, מאפס. זה נקרא "כאיש אחד בלב אחד".
עד כאן זכות הדיבור ל"ערבות". מסתבר, שיש גם דתיים לא מתלהמים ומסבירים את עמדתם מבלי להיות שליחיו הישירים של היושב במרומים. בחצי אוזן שמעתי שהקבוצה הזו קשורה לרב לייטמן מערוץ 66 שמרצה על קבלה. כשאני למדתי אצל החרדים, בילדותי, אסרו עלינו ללמוד קבלה. אמרו שעלולים למות מזה. רק מגיל 40 ומעלה יהיה לכם זכות ללמוד קבלה, כך אמרו לנו. דעת הרב לייטמן שונה, הוא אומר שהסתיימה תקופת ההסתר של הקבלה ועתה יש להפיצה בציבור הרחב, כחלק מהמעבר מתקופת הגלות אל הגאולה. נער הייתי וגם זקנתי ולא למדתי קבלה ואין סיכוי, קל שבקלים, שאלמד קבלה. אבל, עובדה, אלפים נוהים אחר הרב לייטמן. אני זוכר את הימים הנוראים ההם כשכל סלבריטאי היה נלחם להגיע לרב יצחק כדורי, שלא הבחין בין ימין ושמאל. לפחות הרב לייטמן אינו בור ועם הארץ.
בקיצור לסיום, משהו רציני מאוד חסר לעם הזה. ייקח לנו הרבה שנים להבריא".
ידיעות קודמות בנושא:
החל עידן היחד
סביב השולחן העגול
כל העם סביב שולחן עגול
לא נותר לי אלא לומר בסיפוק 🙂