העתיד הוא באינטגרציה

שאלה: נניח, שלאחר הכנה מסוימת בקבוצה של עשרה אנשים יתחילו לבנות בדמיון איזושהי תמונה אידיאלית של העתיד האינטגרלי. ובהמשך, אנשי הקבוצה יתחילו לברר אילו מהתכונות שלהם מונעות מהתמונה להתגשם במציאות.

תשובתי: ראשית, הייתי לוקח לא עשרה, אלא, נניח, מאה אנשים. הייתי בוחר באנשים שונים לחלוטין – פשוט חתך של החברה מלמעלה למטה. וכל הזמן מגוון את השאלות, את התשובות, את הדיונים ביניהם, מקדיש הרבה תשומת לב למדענים שמשתתפים בפורום הזה, כדי שהם, בתורם, בצורה תמידית כאנשים רגילים יחזקו אותנו במסקנותיהם על כך שאין לנו לאן לברוח, שהטבע מחייב.

קודם כל, אנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים להגיע למצב הזה! – אחרת, נגיע בכל מקרה, אבל על ידי המכות אל האושר.

ישנן שתי דרכים להגיע למטרה אחת: בעל כורחנו, ב"דרך ייסורים", או במודע. והדרך להגיע במודע היא קצרה ונוחה יותר.

"דרך ייסורים" – פירושה סבל ומלחמות. בסופו של דבר, הסבל צריך להיות כל כך גדול, שאני אוותר על האגו שלי מרצוני החופשי. אבל זו התפתחות שלא במודע, והאגו יבוא ליד ביטוי יותר ויותר. כלומר, אני אצטרך לעבור חיים נוראיים, אפילו גם ההורים שלי וגם הילדים שלי – שבמשך כמה דורות של סבל אדיר האנושות תבין, שהיא צריכה לשנות את הטבע שלה ולהיות אינטגרלית.

זו הדרך שאנו נצטרך לעבור אם נתקדם על ידי הכוח המחייב של הטבע. והמדענים צריכים לגלות, להראות דרך דוגמאות, דרך ניסיון, שזה חוק, ואין לברוח ממנו.

החוק הזה מתממש בנו בכל יום בכוח גדול יותר ויותר. תנועתו היא בהאצה, כלומר, לא כדאי לנו לאחר ולדחות את זה לילדים שלנו. לא! אם אנחנו לא נכוון את עצמינו לכך, לא נצליח להיות בשנים הקרובות אפילו במצב נסבל.

מצד שני, אותם המדענים אומרים, שברגע שאנחנו נשנה את הווקטור של ההתפתחות הנוכחית שלנו לווקטור הנכון (שזו תהיה החברה האינטגרלית של העתיד), אנחנו מייד נרגיש את היחס הטוב אלינו מצד הטבע בכל הרמות: האקלים, הבריאות, היחסים במשפחה, הבעיות הכלכליות, הפסיכולוגיות וכן הלאה.

כאן אפשר להביא נתונים סטטיסטיים, גם חיוביים, גם שליליים, ולהשוות בין שתי החברות: אחת, שדוחסת את עצמה על ידי האגו, והשנייה שמתפתחת בצורה אינטגרלית.

כמובן, זה לא פשוט, אבל לו היינו עושים כך, היינו מגלים את זה. המדענים מגיעים לחוקים האלה באופן מעשי, גם ללא קבוצת ניסוי. אנחנו זקוקים לעזרתם. אנחנו זקוקים לפסיכולוגים, סוציולוגים. בכל זאת, אנחנו כל הזמן מתפתחים בעזרת אנשי מדע, וגם כאן זה צריך להיות.

אנחנו חייבים בהכרח להתבסס על ראיות מדעיות, ובהתאם לכך להשקיע משאבים דווקא במחקרים האלה, מה שהיום עדיין לא מיושם. לכן אין לנו מספיק נתונים קונקרטיים, ואיננו יכולים להסתמך על מספרים.

אני מכיר אנשים רבים שחושבים כמונו, שמבינים או יכולים להבין לפחות חלק מהרעיון הכללי הזה. רובם הם מדענים: ביולוגים, פיזיולוגים, סוציולוגים, פסיכולוגים.

בינתיים, אנחנו לא יכולים לתרגם את הרעיון הזה למשהו מוחשי, למספרים, שאיתם היינו יכולים לגשת לכלכלנים, פוליטולוגים וכו'. אבל גם בקרבם ישנם אנשים רבים שמבינים שהעתיד הוא באינטגרציה מוחלטת.

הערה: אדם עושה פעולות הרסניות רבות שממש הורסות את חייו. זה הרס עצמי, הרס של הילדים, ושל הסביבה. אני יכול לדבר עם האנשים בקבוצה רק בהיבט הפסיכולוגי, כדי שהקשר ביניהם יהיה טוב יותר, ואז הם יהיו מאושרים יותר. אותו הדבר, נניח, יעשה הכלכלן ומומחים אחרים. האם הידע המטריאליסטי מסוג זה מספיק כדי לבנות את השדה האינטגרלי בקבוצה?

תשובתי: האדם יהיה בטוח שצריך לעלות. אני רואה סכנה לפניי, ואם אני אמשיך להתנהג כך, אם כך תהיה בנויה החברה שסובבת אותי, המצב יחמיר. אני חייב לשנות את עצמי ואת החברה.

אנשים נעים ממקום למקום, משנים מקצועות, משנים הכול – רק כדי להגיע למצב בטוח יותר. וכאן אנחנו מראים שאין לנו ברירה אחרת, שאנחנו פשוט חייבים לברוח מעצמינו. לכן אני אומר שהדבר החשוב ביותר הוא, להראות לאדם שזו קריאה של הטבע, שאין לברוח ממנה.

מתוך שיחה מס' 6 על החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תברא את עצמך!
אופנה ותקופת המעבר
לעבוד כדי לרצות