קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אנחנו מגיעים לתפילה הנכונה במהירות האפשרית?
תשובתי: המאמץ שלנו, כמו כל האבחנות הרוחניות, אינו נמדד לפי כמות הפעולות, אלא לפי האיכות שלהן. לפעמים אנחנו רואים אדם שמאוד מתאמץ ועושה המון דברים, מסתובב כמו מאוורר, מזמזם. וכולם מתפעלים מהאנרגיה שלו, אבל התועלת מכל הפעולות הללו יכולה להיות מזערית. אלא, "טוב מעט בכוונה".
העולם הרוחני בנוי מאיכויות: או על מנת לקבל או על מנת להשפיע. והכול תלוי בזה, כמה זה או זה שוקלים יותר או פחות, ולא מהמספר עצמו. לכן נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת!". אבל איך זה אפשרי, אם אחד נתן אלף שעות, מיליון?! כל האנושות מבזבזת מיליארדי שעות ולא מצליחה להשיג את המטרה. ויש כאלה שקונים עולמם בשעה אחת ומגיעים לגילוי. האם זה צודק?
זה אפשרי על חשבון האיכות, שיותר חשובה מהכמות. לכן, אם אתה רוצה להגיע לתפילה הנכונה במהירות האפשרית, אז צריך לתת מאמץ באיכות ולא בכמות של הפעולות והכוונות. קודם כל לדאוג לאיכות.
מאמץ איכותי, זה נקרא, להימצא כל הזמן בתוך בירורים, של מה זה נקרא השפעה וקבלה, זה לעומת זה. דווקא זה מה שצריך לחפש בכל אופני החיים, בכל מיני צורות היחסים ביני לבין האחרים.
המאמץ האיכותי נמדד בזה, עד כמה שהלב שלי נתפס. הלב צריך להיות הקריטריון העיקרי לבדיקה, ולא המוח. יש אנשים מאוד חכמים, ואני פעם הייתי מאוד מקנא בהם, עד כמה האדם תופס מהר ומבין את החומר, מתעמק בפריטים. אבל עם הזמן התגלה לי, ש"לא החכם לומד". אפשר להבין רק דרך הרגש, שאותו אני מקודם לא ממש החשבתי וחשבתי שזה משהו לא רציני, איזה סנטימנטים נשיים.
היה נדמה לי, שכל הכוח הוא בשׂכל, במוח. אבל זה לא נכון. תחילה הכול חייב לעבור דרך הרגש, ורק אז האדם מבין. המוח קורא ותופס רק מה שעבר דרך הלב. לכן אנחנו צריכים להשתדל להרחיב כמה שיותר את הרגשות, ודאי שרק לכיוון הנכון. והרגשות מתרחבים רק על ידי המאור המחזיר למוטב.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם תמורת כוס קפה
אף מאמץ לא נעלם מבלי להשאיר עקבות
לא לכל דבר יש מחיר
