העיקר לא למשוך את הזמן

מאמרו של הרב"ש, "מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה": "שאדם זקן נקרא, שהוא בחינת חכם, היינו הוא רוצה להיות תלמיד חכם. שהקב"ה נקרא חכם, והוא דרכו להשפיע…וכשאדם רוצה ללמוד מדרכיו, היינו גם כן להיות משפיע, האדם הזה נקרא "תלמיד של חכם". האדם הזה אינו מחכה עד שיקבל ירידה, ואז הוא הולך לבקש שיעלו אותו חזרה, היינו, שנאבד ממנו את מצב של העלייה, ומבקש שיעלהו שוב למעלה. אלא, מטרם שנאבד לו המצב של עלייה, כבר הוא מחפש, כאילו כבר נאבד לו. וע"י זה הוא מרוויח זמן".

החכמים אמרו, שישראל (אדם המשתוקק אל הבורא) מזרז, מקדש, את הזמנים. תוכנית הבריאה בכל מקרה תבוצע "בזמנה" (בעיתו), כפי שמובילים אותה מלמעלה. והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה לזרז אותה על ידי המאמצים שלנו ולהפוך אותה לדרך מהירה ונעימה של אור (אחישנה).

לצורך זה נדרש מאיתנו רק להתייחס בתשׂומת לב אל המצבים שלנו. אדם מפותח נבדל בכך שהוא רגיש יותר, מגיב מהר יותר על המצבים שעובר, מבין יותר, מרגיש בצורה דקה ומסיק מסקנות מתוך הכרת האגואיזם שלו.

כל ההבדל בין המדרגות מצוי בהכרת הרע. האדם נמצא בכל אחד מהמצבים עד שישיג את כל הרע שלו ואת הצורך לעלות למצב הבא, שנדמה לו כעוד יותר טוב בהשוואה למצב הנוכחי.

עלינו לפתח בתוכנו רגישות כלפי האגואיזם שלנו עד כדי כך, שגם בלי שהמצב משתנה בכל פעם לטובה, נגלה שהוא רע. עד כדי כך הרצון שלנו להשיג את המטרה צריך להיות חזק. כמו זקֵן שהולך כפוף ומחפשׂ, כאילו הוא איבד משהו, כך גם אנחנו צריכים כל הזמן לחפשׂ איפה עוד אפשר להוסיף לעבודה שלנו להשׂגת השפעה טהורה.

וכאן הכל תלוי בסביבה שעלינו ליצור. לדוגמה, אנשים לא מחכים עד שהטבע יספק להם מצרכי מזון, והתרנגולות יטילו ביצים וידגרו עליהן כדי שיצאו אפרוחים. אלא האדם בונה אינקובאטור ומגדל אפרוחים בהתאם לתוכנית שלו, בדיוק בכמות הדרושה לו. למפעלים יש תוכניות אספקה לחנויות של בשר, ביצים, חלב, מאין להם כמה הבהמה תיתן? אך לאדם יש שליטה על הבהמות והוא מארגן את התהליך הזה כך, כדי לקבל את כל מה שדרוש לו.

בדיוק כך אנחנו צריכים להתייחס ל"בהמה" שבתוכנו. לארגן אותה כך שהיא תאפשר לנו לעבוד בצורה נכונה עם המצבים שלנו ולזרז את ההתפתחות שלנו עד למהירות הרצויה. כאן הכל תלוי בקבוצה, בסביבה, באִרגון שלה. לכן צריך כל הזמן לחשוב, כיצד לשפר את השפעת הסביבה עליי, ובאופן כזה לחדד את תפיסת הרע ולהגדיל את הרצון שלי ליישׂם על עצמי את תוכנית הבריאה.

ובהתאם לזה, אתה תבין את ההתחייבויות שלך בפני הקבוצה, שגם אותה אתה צריך לעורר מצידך ולהשקיע בה כוחות. העיקר, זה להשׂיג מצב שבו בכל רגע, בשנייה שאתה מזהה את הרע מיד לעורר בתוכך רצון חדש ולרצות להשׂיג יותר (בהשפעה)! אף פעם לא כדאי להסתפק במצב הנוכחי שלך, אם הוא נמשך יותר מרגע אחד.

זה הקריטריון העיקרי של בדיקת ההתקדמות שלנו. אסור להסכים עם זה שהזמן עובר סתם כך. כי אם אתה מושך זמן, אתה יורד מדרך האור (אחישנה) לדרך של התפתחות טבעית (בעיתו) ואז כבר אינך שונה במאומה מאדם רגיל.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לעשות כל רגע לגדול מקודמו
מכות באותה הנקודה
עצירה היא נפילה