העיקרון העיקרי להתקדמות

שאלה: מהו העיקרון העיקרי להתקדמות?

תשובתי: כדי להבין טוב יותר את העבודה הרוחנית, צריך להתחיל מהסוף. הנקודה האחרונה, המטרה, הדבקות, מושׂגת על ידי השפעת האור העליון על האדם. במשך כל העלייה הרוחנית, תיקון האגואיזם מהנקודה ההתחלתית שלו עד לתיקון השלם, עוד בתחילת הדרך, בנקודה ההתחלתית של תיקון האגואיזם, חייבת להתרחש הכרה שרק האור העליון יכול לתקן אותי.

כלומר, הכרת הרע כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורת תבלין", זוהי נקודת המוצא. והיא החשובה ביותר, מאחר ובה ההבדל בין אנשי הדת והמקובלים. אנשי הדת אינם רואים בתוכם את הרע, לכן אינם מתקנים את עצמם, הם מבצעים פעולות כדי לרכוש את גן העדן לאחר מותם. המקובל יודע שהאפשרות לגלות את העולם העליון ניתנת לו רק כעת, והמוות של הגוף הפיזי לא יוסיף לו, לא גן עדן ולא גיהנום לאחר מותו.

כשהאדם דוחה באופן שלם את כל האפשרויות להשׂיג את המטרה על ידי תחבולות למיניהן, כל מיני דרכים ואמצעים, ורק מוסר את עצמו לאור העליון וסומך רק עליו, סימן שהוא יצא לנקודת המוצא של הסולם לעבר הבורא. בהמשך הוא עוד צפוי להשקיע מאמצים, כדי לעבור את כל השערים, להיווכח שהם אינם מובילים לעולם העליון, ולהשׂיג את השער האחרון הפתוח תמיד, שער הדמעות, ולהיכנס דרכו.

לפני כן ישנן הרבה תחבולות אגואיסטיות מגילוי הרע: לימוד, חכמות אגואיסטיות, הפצה, כל מה שרק אפשרי רק כדי לא להתכופף בפני האור, ורק האור העליון יכול לתקנו ולהעלותו אל תכונת ההשפעה. לזרז את הכרת הרע ניתן רק בעזרת הקבוצה. הכרת הרע של האגואיזם לא סתם כרצון  "לעצמי", אלא הכרה שהוא נגד הבורא ואינו נותן להשׂיג את המטרה. צריך לחבר את "הקבוצה", "הלימוד" ו"ההפצה", רק כדי להגיע במהירות להכרה שרק השפעת האור העליון תציל אותנו.

ידיעות קודמות בנושא:
העיקרון הבסיסי של ההתקדמות הרוחנית
קשה להכיר עצמך כאגואיסט
שיטת תיקון