קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: הדור של הקִדמה הטיל ספק בצורך של האדם בחופש רוחני. אנשים לא מחפשים את החופש, אלא את הביטחון הכלכלי. חברה כלכלית רואה חופש כזכות של כל אחד לחשוב רק על עצמו. לכל אחד יש את הזכות לעשות מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה.
היחיד שעבר עיבוד של תעמולה המונית ותרבות המונית, כבר לא מסוגל להבין שיש לו צרכים חוץ מאלה שהשוק כופה עליו. לכל אחד ניתנת כמות עצומה של אפשרויות ובחירות, אבל זו לא בחירה אישית, אלא הבחירה הזאת מתוכנתת במערכת האנושית. בערים הגדולות מיליוני בני אדם מבודדים זה מזה, שונאים זה את זה.
החברה מחנכת לתוקפנות, שזו תכונה הכרחית באווירה של תחרותיות כוללת, אבל בו זמנית, מדכאה אותה. הלחץ הגובר מוביל לתגובה הפוכה, לשחרור אנרגיה תוקפנית סמויה בצורות הקיצוניות ביותר. הקיום האנושי הוא חדגוני ומונוטוני, כל השינויים אינם משנים מאומה את תוכן החיים. האדם נמצא בתנועה, אבל התנועה הזאת היא פיזית בלבד, ואילו עולמו הפנימי הוא חסר תנועה.
תגובתי: רק דרך הכרת הרע של מצבנו אנחנו נגיע להחלטה לשים קץ ליחסים שלנו כלפי עצמנו וכלפי כאלה חיים. רק ייאוש מלא ידחוף אותנו לפעולה החלטית. אבל להגיע לכזה מצב אפשר גם ללא ייסורים ממושכים, אלא על ידי התעוררות התודעה, להכיר מראש בייסורים המתקרבים וללכת מהם לכיוון הנכון של התפתחות חדשה.
ואת הדרך הזאת מציעה חכמת הקבלה, מפני שבזה שלומדים אותה אנחנו מזמינים על עצמנו את אור החכמה ומתקדמים קדימה כבר לא על ידי דחיפה של ייסורים מאחור, אלא נמשכים על ידי כל מיני מילויים נעימים.
ידיעות קודמות בנושא:
פרסומת, צריכה ואבטלה…
כיצד החלה תרבות הצריכה?
מעידן של צריכה לעידן של מודעות
