העולם הזה מדומה

laitman_2009-07_0211_70.jpg

זוהר: פרשת פקודי, סעיף ט"ו: כשאמר הקב"ה למשה, עשה את המשכן, היה עומד משה בתימהון, שלא ידע מה לעשות, עד שהראה לו הקב"ה בעין, כמ"ש, וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מוראה בהר. בתבניתם, שהראה הקב"ה למשה צורת כל דבר באותה הצורה שלמעלה, רוחנית, וכל אחת מהצורות הרוחניות שלמעלה, היתה עושה צורתה בדומה לצורה הדמיונית הנעשית בארץ. ובזה ידע משה.

מזה מורכבת העבודה שלנו, משום שלרוחניות אין צורה ואיננו יודעים מה זה האור העליון בפני עצמו. הרגשות שלנו מדומים, משום שאנחנו תמיד מרגישים בתוכנו איזו תגובה על ההשפעה מבחוץ. מה שבאמת קורה שם בחוץ? אנחנו אף פעם לא נדע, מאחר ואיננו יכולים לצאת מהחושים שלנו. יוצא שהתפיסה הנכונה אפשרית רק במידת ההידמות של התכונות שלנו עם הרוחניות. כאשר תכונות האדם והבורא תואמות, האדם מגלה את הבורא.

מלכתחילה אנחנו תופסים רק את הצורה המדומה של העולם הזה, העבודה שלנו היא בבקשה שהצורה הרוחנית העליונה תתלבש בתוכנו. כאשר יהיו לנו את שתי הצורות הללו, כלואות זו בתוך זו, אנחנו נקבל את תפיסת העולם הנכונה.

מתוך הכנה לשיעור על ספר הזוהר, 15.01.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
תפיסה חדשה
חיים בהשתקפות הראי
שמות הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest