זוהר: פרשת כי תשא, סעיף נ"ו: בני החטא שעשו העם שבחוץ, הערב רב, ונשתתפו בו העם הקדוש, חטאו באמא, המלכות, שכתוב, קום עשה לנו אל-הים.
הערב-רב נקראים אלו המנצלים את תכונת ההשפעה בעל מנת לקבל. מצד אחד, הם מבצעים את ציווי הבורא – משפיעים, ולכן נקראים יראי ה'. ומצד שני, כל ההשפעה שלהם – למען הנאה עצמית, ולכן מכנים אותם גם כן עובדי פרעה.
הערב-רב אלו הם בני אדם שמוכנים לקיים מצוות, לקיים את כל דרישות הבורא, רק שיהיה להם טוב – גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
אל-הים ודאי, שיעשה להם אל-הים אחרים תחת מלכות, הנקראת אלקים. תחת כבוד ישראל זה, המלכות, שהיתה שורה עליהם, כמו אם על הבנים.
ישראל נקראים אלו שכוונתם היא ישר-אל, כלומר כל העבודה היא כלפי הבורא, ולא למען עצמם.
הערב-רב הם אלו שרוצים ומוכנים לעבוד, ויש להם כוחות לבצע הכל במסירות נפש, אבל… לקבל עבור זה כסף, כבוד ושליטה. ודווקא הם הסיבה לכל הגלויות.
הבעיה של הערב-רב היא בכך, שהם מבצעים את אותן הפעולות, מדברים על אותם הדברים, רוצים לנצל את אותו הכוח העליון, אותו הרצון ליהנות, אבל כוונתם היא – הנאה עצמית: "אני מוכן לבצע את כל דרישות הבורא, רק שיהיה לי טוב".
מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 08.02.2010
רשומות קודמות בנושא:
אין קדושה בעולמינו
התנאי היחיד הוא התנאי הכי מורכב