"הנקודה שבלב"

שאלה: כיצד ניתן להרגיש את "האור העליון"?

תשובתי: בעולם שלנו אנחנו מרגישים אור, אם קיימת אצלנו רגישות אליו. אנחנו יודעים זאת מתוך התוצאות של חוקי הפיזיקה בעולמנו, אותו הדבר גם ברוחניות. האור הרוחני מורגש בהתאם לרגישות אליו. זה אומר שצריכה להיות בי מידה מסוימת של אותה תכונה, שאותה אני רוצה להרגיש באיכות, בכמות ובפעולה. בעיקרון, החוקים לא משתנים. הם רק מעוצבים בצורה אחרת, בהתאם לרגישות להתגלויות שונות של הטבע.

כדי להרגיש את האור העליון הכרחי שיהיה בתוכי מעין תקן, חלקיק של האור העליון שממנו אני יכול לכוון את עצמי, למדוד ולהעלות את הרגישות שלי כלפי התופעה הזו, ובאופן כזה להתקדם.

בכל אחד מאתנו קיים ניצוץ, הוא נקרא "חלקיק של אור", או "ניצוץ", או "הנקודה שבלב" שנמצאת  בטבע האגואיסטי שלנו. אותו ניצוץ מושך אותנו לחפש משהו למעלה מהעולם שלנו, מפני שהחלקיק הזה אינו שייך למציאות שלנו, הוא חלקיק מהעולם העליון ונושא בתוכו את תכונת ההשפעה.

תכונת ההשפעה דומה מעט לתכונת האהבה בעולמנו שההתגלות הגדולה ביותר שלה זו אהבת אם לילדיה. אמנם זו אהבה אגואיסטית, אבל היא נותנת לנו דוגמאות להשפעה, לא יותר מזה. "הנקודה שבלב" שאותה צריך לגלות, מהווה את תחילת תכונת האור העליון, הטבע העליון.

הטבע הגשמי בנוי על הכוח האגואיסטי, "רצון לקבל", בכל דרגות הבריאה: דומם, צומח, חי ובני אדם, בכל ההתגלויות, בכל המישורים של ההתפתחות. העולם הרוחני בנוי על תכונת ההשפעה ההפוכה לתכונתנו. בכל המישורים, כל ארבע דרגות העולם הגשמי, נבדלות ביניהן אך ורק לפי מידת גודלה של תכונת ההשפעה.

האנושות לא מבינה מה משמעות תכונת ההשפעה, מפני שתכונת ההשפעה הגשמית היא תכונה אגואיסטית לגמרי. ואילו הניצוץ שבנו הוא אלטרואיסטי, אבל הוא נמצא כביכול בשבי, הוא נמצא תחת השפעת האגו שלנו. לכן לנו נותר רק להשתדל לפתח אותו באופן כלשהו.

כדי לעורר את הניצוץ להשיג את תכונת ההשפעה ואהבה לא אנוכית, עלינו לפתח אותו. לא כמו אהבת אם, אלא עלינו להשיג אלמנטים בטבע הזרים לגמרי לאגו שלנו. חכמת הקבלה מסבירה לנו כיצד לפתח את הנקודה שבלב, הדרך לא קלה כי הנקודה שבלב מתפתחת בהשפעת האגו ומתוך התגברות עליו. האגו בעצם עוזר לנו מפני שהוא מורה לנו עד כמה איננו תואמים לנקודה שבלב, או בכמה האגו לא תואם לנקודה שבלב. הודות לכך מופיעים כיוונים שונים בהתפתחות.

מתוך שיעור וירטואלי, 3.06.2018