המצבים המשתנים שמביאים לשוויון

שאלה: מה זה "מרכז הקבוצה"?

תשובתי: מרכז הקבוצה זה המרכז של כל המציאות שלנו, הנקודה הרוחנית ביותר שלה.

המציאות אינה קיימת בפני עצמה, אלא כלפי האדם המשיג אותה. להשיג את המציאות כך שהיא תתייצב בתוכי, אפשר רק במרכז הקבוצה, איפה שאני מבטל את האגו שלי ומתחבר עם האחרים באופן שווה.

יחד עם זה אני בכוונה משנה את היחסים בינינו, לפעמים מכניע את עצמי בפני החברים, בכך שרואה אותם כגדולי הדור, ולפעמים מתעלה מעליהם כדי להשפיע להם משהו מעצמי. בסופו של דבר, בכך שמסתכל על הקבוצה פעם מלמעלה ופעם מלמטה, אני מוצא יחס שווה כלפיה. השוויון הזה אינו קיים מלכתחילה, הוא תוצאה מהיגיעה שלי. מצד אחד, אני משתוקק בכל הכוחות שלי להיות למעלה מהחברים כדי לעזור ולתרום להם, ומצד שני, אני מעמיד את עצמי פחות מהם כדי לחיות ולהיות רק זה שמקבל דרכם. ועל ידי שני הקטבים הללו אני פתאום מגלה מה זה אומר להיות שווה, על אף שמקודם לא כיוונתי לכך, לא ראיתי את הנקודה הזאת.

אני רואה את עצמי באין סוף גבוה מכולם (+∞) ובו זמנית באין סוף נמוך(–∞) מהחברים, ופתאום מוצא את אותו מרכז הקבוצה, היכן שכולם שווים, מגלה אותו כקיים באופן ממשי.

החיים הגשמיים שלי נשארים מאחור ונשארת רק המסירות, הערבות, הדבקות עם כולם. בכך שאני מרגיש את זה, אני מזמין יותר ויותר את המאור המחזיר למוטב, "האור המקיף", שממלא את כל ה"חלל" של התכונות שלי. בזה שאני מגלה יותר כוחות, יותר תמיכה, יותר טיפול מבחוץ, אני מרגיש שמייצבים אותי – וזהו "מרכז הקבוצה".

במרכז הקבוצה אני באמת מגלה את הקבוצה, את החברים. ולא משנה מה הם בעצמם מגלים, במציאות שלי הכול בדיוק כך. כי עולם אין סוף כבר קיים, והירידה לעולם הזה נועדה רק כדי לבנות בנו את סולם המדרגות של הגילוי הרוחני, ההכרה, ההבנה, ההרגשה. כשהמדרגות האלה מופיעות בתוך האדם והוא מתחיל לעלות בהן, אז הוא לא תלוי באף אחד: כולם נמצאים בגמר התיקון, אני ניצב מול המקום שבו שורה אור אין סוף והכול תלוי בי, הכול וכל המציאות נמצאים בי, כל המציאות היא בתוכי. שם אני מגלה את האמת. אך האמת הזאת תלויה בהשקעה העצמית שלי, בנאמנות שלי לקבוצה, למורה, למקורות, שאותה צריך לגלות בפועל.

אין דבר מלבד "מרכז הקבוצה" הזה. אני מגלה שהוא חייב להפוך להיות המרכז של כל העולם, מקום האוסף של כל הנשמות, כל הקלקולים וכל התיקונים. זוהי "מלכות דאין סוף", עם כל מה שהיא עתידה לכנוס, לכלול בתוכה. במילים אחרות, כאשר אדם מוסר את עצמו לאותה ה"מלכות דאין סוף", השכינה, בכך שרוצה להיות חלק בלתי נפרד ממנה, הוא בעצמו הופך להיות "מלכות דאין סוף" ובזה מחבר אותה עם "ט' הספירות הראשונות", כלומר, עם כל העולמות עד לאין סוף, וכך אנחנו מתקדמים קדימה.

מתוך שיעור בנושא שאלות על הסדנה, 22.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכיוון למרכז החיים
תכנית קשר הערבות
המאגר הכללי של האנרגיה הרוחנית