קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: ב-10.12.1948 נחתמה באספה הכללית של האו"ם, ההכרזה בדבר זכויות האדם. ההכרזה נוסחה על רקע הזוועות של מלחמת העולם השנייה. היא קובעת עקרונות יסוד לזכויות האדם בעולם, ומהווה תשתית לחוקות במדינות רבות, ובסיס חשוב למשפט הבינלאומי. יום זכויות האדם הבינלאומי צוין רשמית לראשונה ב-1950, והוא מצוין כל שנה בחודש דצמבר. מטרת היום הזה הוא להעלות את המודעות לזכויות היסוד הטבעיות שיש לכל אדם מרגע לידתו ועד מותו. בין יתר הזכויות, ניתן למצוא את הזכות לחיים, ביטחון, חירות, שוויון, כבוד, רמת חיים נאותה, השכלה ועבודה. אתה חושב שאלה באמת זכויות האדם היסודיות, או שהיית משנה או מוסיף משהו?
תשובתי: כל זכויות האדם נובעות רק מתוך ההרגשה שאנחנו תלויים זה בזה. ואז ברצון לחיבור בינינו, נרצה לתת לכל אחד ואחד זכויות. זו הזכות העיקרית של כל אדם, להיות מקושר עם כל בני האדם ובצורה כזאת להרגיש שהוא אחד מכולם, הוא עבור כולם וכולם עבורו. זה החוק הכללי שפועל בטבע, למרות שאנחנו לא מרגישים אותו. אבל הוא קיים ובגלל שאיננו מקיימים אותו, אנחנו מרגישים את כל הצרות שיש לנו.
שאלה: איך היית קורא לזכות היסוד הזאת?
תשובתי: הזכות של כל אדם להיות שייך לכל האנושות, לתמוך בכולם והם בו. אין יותר מזה, אם אנחנו לא מדברים על הנקודה הזאת, כל היתר לא מתקיים.
שאלה: כלומר כדי שיהיה אפשר ליישם משהו מתוך הרשימה שקבעו, צריך קודם כל לקבוע את הזכות להיות מקושר נכון בתוך כל האנושות?
תשובתי: כן.
שאלה: וכשזה יתקיים, כל השאר יתקיים באופן אוטומטי?
תשובתי: כן.
