קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: שאלו את המיליארדר ההודי, ראטאן טאטא, מתי הוא היה הכי מאושר בחייו. הוא ענה שהיו לי ארבע דרגות של אושר. פעם ראשונה אספתי עושר חומרי ולא השגתי את האושר שרציתי. פעם שנייה אספתי חפצים יקרים והשגתי אושר חלקי. פעם שלישית מימשתי פרויקטים מאוד גדולים, 65% מהנפט של הודו ואפריקה היו שלי, וגם אז לא הגעתי לאושר שרציתי. בפעם הרביעית חבר שלי ביקש לקנות מאתיים כיסאות גלגלים עבור ילדים נכים, קניתי. הוא התעקש שאני אגיע ואתן בעצמי את כיסאות הגלגלים. נסעתי, ראיתי איך בעזרת כיסאות הגלגלים הילדים זזו, שיחקו, וזה היה האושר הגדול ביותר עבורי, וכמובן שגם עבורם. אם אותו עשיר הרגיש ככה אושר, למה הוא לא חוזר לזה כל הזמן?
תשובתי: לא נותנים לו כזו הזדמנות. אסור לתת לאדם עוצמה כזאת של רגש ושליטה, שהוא יכול לעזור לאחרים עד כדי כך. הוא צריך להכין את עצמו לזה, לקנות מאתיים כיסאות גלגלים זה לא הכול, למרות שזה עולה כמה אלפי דולרים. הבורא לא ייתן לו, הוא יצטרך לעבוד כדי שייתנו לו הזדמנות להרגיש מאושר.
שאלה: יש לו הרבה כסף בבנק, הוא לא נשוי ואין לו ילדים, כל הכסף הזה יישאר. למה הוא לא יכול לחלוק את רגעי האושר האלה עוד ועוד? למה אתה אומר שאסור?
תשובתי: כי הוא לא יוכל לעבד ולעכל את האושר הזה בתוכו. עליולשנות את הערכים שלו, להחליט מה יותר חשוב לו בחיים. אם הוא יעסוק במשהו שיהיה המטרה שלו בחיים, אז למען אותה מטרה הוא יוכל לעבוד, לצבור, להשקיע ולבזבז.
שאלה: איך קורה שאדם שכל הזמן צובר רכוש, הופך פתאום להיות מאושר מנתינה לאחרים?
תשובתי: הוא כל הזמן חשב איך לגרוף רק לעצמו, וכאן הייתה לו אפשרות להתכלל בצד השני, בצש של הנתינה, ופתאום הוא ראה שיש בזה מילוי הרבה יותר גדול, לא בכיסים שלו, אלא מילוי בדרגת האדם שבו. וזה גילוי בשבילו.
