קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכנס בבולגריה, שיעור מס' 3
שאלה: הקבוצות שלנו בישראל עסוקות בהפצה. הן זקוקות לעזרה של כל החברים בכל רחבי העולם.
תשובתי: החברים שלנו בישראל זקוקים בראש ובראשונה לעזרתו של הבורא. הוא ילקה אותם, יטלטל אותם עד לתשישות, יבעט בהם מפינה לפינה, יעשה הכול כדי לנער מהם את כל רוח השטות, את כל האגו, את כל התעוזה, שכביכול "אנחנו, אנחנו, אנחנו!", כדי שהם, במצב של אפיסת כוחות גמורה, יזעקו אליו, כמו שנאמר: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה".
לכן חייבים להחזיק כולנו יחד ולעשות כל מה שאפשר. אבל במקביל לזה לא לשכוח, שהבורא עושה הכול ורק בו אנחנו תלויים, זה העיקר! כי בכל הפעולות שלנו אנחנו רוצים, שהוא יביא אותן לתוצאה הדרושה. בשום אופן לא צריך לרדוף אחרי המטרה שיהיו איזה שהם ניצחונות והישגים גשמיים. המטרה יכולה להיות רק אחת, דבקות יתר עם הבורא, תלות גדולה יותר בו.
אם כבר היינו משיגים את זה, אז לא היה לנו צורך יותר בשום דבר! מה שיתרחש ברמה הגשמית, אין לכך שום חשיבות! הכול יסתדר. בנו תלוי רק דבר אחד, להיות כל הזמן בדרישה אליו, שלא יעזוב אותנו וכל הזמן יחזיק אותנו בקשר, בדבקות עימו. שייתן לנו כוונה לעשות הכול, כדי למלא אותו, כמו שהוא ממלא אותנו, כמו בדוגמה של האורח ובעל הבית. זה הכול.
אני מאוד שמח, אני פשוט צוהל ממה שקורה עכשיו. מה עוד חסר לנו כדי להיות מבוהלים ומפוחדים עד מוות, במצב של שבירה פנימית וחיצונית מלאה? אם הוא היה מוסיף עוד, אז היה עוד יותר טוב. ללא זה אנחנו לא נצא מגלות מצרים (מהאגו).
לכן לא צריך לרחם על אף אחד. צריך להיפך, לשמוח יחד איתם, ורק לחזק אותם ואת עצמכם במחשבה, שהבורא עושה הכול כדי שאנחנו דרך הייסורים, דרך המצבים הלא פשוטים האלה, מעליהם, נתקשר איתו. הודות למצבים הללו הוא יוצר עבורנו תנאים, כדי שאנחנו נחשוב עליו, ודאי שזה בינתיים בצורה אגואיסטית, בכך שרועדים ופוחדים על עצמנו, אבל יחד עם זה, לפחות עם איזו מחשבה, האם אנחנו יכולים להשיג מתוך המצבים האלה פעולות השפעה אליו.
כל העבודה הפנימית שלנו צריכה להיות מכוונת לגמרי לקשר איתו. חיצונית לעשות כל מה שצריך, ובפנים רק להיות יחד, בדבקות בינינו ועם הבורא.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס בבולגריה, 01.11.2013
ידיעות קודמות בנושא:
השתתפות כוללת
בחוד החנית
הניצחון בידי האמונה
