עלינו להתקרב למימוש החוק "ואהבת לרעך כמוך" בצורה ברורה ומעשית. הזמן לא פועל לטובתנו, נדרשת עבודה רצינית למען אחדות וחיבור.
כדי להתחבר נדרשת מאיתנו ערבות הדדית זה מצב שבו כל אחד מבין מה הוא צריך לתת ולקבל מהשני, ושכולנו יחד נהיה "כאיש אחד בלב אחד".
זו צריכה להיות הרגשה שאנחנו כולנו נמצאים בגוף אינטגרלי. בדיוק כשם שהתאים בגוף החי פועלים בהרמוניה, בהבנה מלאה ובחיבור הדדי.
אנשים רבים בעולם מרגישים בדידות, אפילו אם הם לא נמצאים לבד. זו תוצאה מחוסר החיבור הפנימי בינינו.
אם אדם יפתח את ליבו, הוא ירגיש שהעולם נפתח כלפיו בהתאמה, ולא יהיה מקום לתחושת בדידות וניתוק.
עלינו ללמוד לחייך יותר זה לזה ולהיפתח. חיוך מצביע על היחס הטוב מאיתנו לזולת.
אנחנו בעצם קובעים עד כמה האוקיינוס של החיים יכול להיות רגוע או סוער, זה תלוי רק בקשר בינינו.
עלינו לקרב את עצמנו לירושלים הרוחנית הקדושה. כלומר, לקבוע בליבנו חיבור ואהבה ומתוך זה להגיע לירושלים הפנימית.
קראו עוד בטוויטר שלי.