קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עליי לכייל את עצמי ליחס טוב לחברים ודרכם לבורא, כמו כלי נגינה, כמו מיתרי גיטרה, תוך מאמץ להשיג הרמוניה מלאה בעת הניגון. אם אני מכייל כך את עצמי, אזי אני משתלב באופן הרמוני עם צלילי הקבוצה ומתחיל לנגן עליה כמו על נשמה אחת.
רק מאמצינו הפנימיים, מתוך שאיפה להגיע לאיחוד בקרב העם והעולם כולו, יכולים להביא שלווה לעולם. אחרת, יהיו אירועים נפיצים בכל מקום, שעלולים להתלקח לכדי מלחמה. אין דבר חשוב יותר מהמאמצים שלנו לאיחוד העם. הבעיה היא, שכל אחד חושב, שרק הוא צודק.
עלינו לשנות את הגישה שלנו כך, שבמקום לנסות לקבוע מה יהיה, כל אחד יחשוב על כך שהאיחוד צריך להיות בראש ובראשונה בלבבות. אם נפעל כך, אזי האיחוד יתקיים. אין חשיבות לאופן בו יתקיים, איני מציב אף תנאי לכך. העיקר הוא לשאוף לאיחוד.
הפשעים עוזרים לבנות את האהבה. עלינו לכסות בה את כל הניגודים. אם נתייחס כך זה לזה, לא יהיו שום חילוקי דעות, האשמות, מריבות בין בני אדם ובין מפלגות. נבנה יחד את המציאות, תוך התחשבות בצדקתנו ובטעויות של אחרים, ונכסה על כל אלה באהבה.
אם כל מפלגה וכל אדם יבנו צורת אהבה, הבנויה על ההופכיות של הרגשתם השלילית והביקורתית כלפי הזולת – כאשר השנאה בפנים והאהבה בחוץ – אזי נראה את כל העולם כמתוקן ואת עצמנו במצב הטוב ביותר.
ההתקרבות לקו האמצעי פירושה הכרה בכך שאני כלום ללא החברים, הקבוצה. כאשר אני מגיע להכנה לשיעור אני מרגיש את עצמי מת, ריק, חסר רגשות, לא מוכן. אך כאשר אני שומע את החברים מדברים, מעוררים זה את זה, אני מתעורר. בזכות ההתעוררות שלהם אני מתעורר.
בני אדם רוצים להשמיד את כל הרע ולהשאיר בחייהם רק את הטוב. גישה זו אינה נכונה. חכמת הקבלה מלמדת כיצד לשלב יחד את ההפכים. כשמתקיים שילוב נכון, אינטגרציה נכונה בין ההפכים, הם אינם מדכאים זה את זה, אלא אנו מבינים, שההפכים אינם יכולים להתקיים האחד ללא השני ודווקא שילובם מביא לשלמות.
כל אחד מגיע אל הקו האמצעי כאשר הוא רוצה להתכלל בקבוצה, לתמוך בה ולתפוס בצורה נכונה את כל המצבים, החיוביים והשליליים. ההפכים אינם צריכים לייצר קצר חשמלי או להרחיק זה מזה, אלא לקרב בכדי לבנות קו אמצעי.
אם אנחנו גמישים ביחס לחברים: תומכים, מחזקים אותם, אז אנחנו מרגישים כיצד הקבוצה מתעצבת בצורה נכונה יותר בזכות המאמצים שלנו. כל אחד שדואג באופן כזה לקבוצה, בונה את עצמו כקו אמצעי, מכוון את עצמו בדיוק לבורא ומגלה אותו בתוך עצמו.
השלום והשלימות שייכים באופן בלעדי לבורא. זה מה שחסר לאדם. הבורא ברא אותנו עם היצר הרע ונתן לנו קצת מהטוב, בכדי שנחפש כיצד לחבר ביניהם. כשאנו מתייאשים מחוסר היכולת לשלב בין שני ההפכים, אזי אנו מתחילים להכיר בכך, שחסר המרכיב השלישי, הקו האמצעי.
קראו עוד בטוויטר שלי.
