הבחירה החופשית האמיתית צריכה להתחדש בכל רגע ולא להיות תלויה בממשלה ארצית. בכל רגע כדאי לעצור לרגע ולשאול: בשביל מה אנחנו חיים, בשביל מה אנחנו קיימים? מי מנהל את החיים שלנו? מי באמת הראש?
עלינו להזכר במקור אחד – בחוק האחד של הטבע – חיבור בין בני האדם בהתאם לכלל הגדול של התורה – "ואהבת לרעך כמוך".
אין צורך להעלים ולהסתיר את ההבדלים בינינו. אנחנו לא צריכים להיות צבועים ולהסכים עם הדעה של הזולת. עלינו להתגבר על התהום בינינו, לפתוח את מטריית האהבה מעל אי ההסכמות, כיון ש"על כל פשעים תכסה אהבה". האהבה עושה אותנו לעם. האהבה – היא הבחירה הנכונה.
אין לנו בחירה. כולנו אגואיסטים. אך המצב הבטחוני בישראל דורש קואליציה רחבה – כל הימין צריך להתאחד ולעמוד בראש הממשלה. עכשיו על כל אחד להראות כיצד הוא מתעלה מעל האינטרסים הפרטיים לטובת הכלל, למען ההצלה הכללית.
לראשונה בהיסטוריה המבנה החברתי שסיים את זמנו לא מתחלף כפי שזה קרה בכל התקופות, על אף שהפסיק לתפקד כבר משנות ה-90.
על פי הקבלה: ההתפתחות תמיד התרחשה מתוך התפתחות האגואיזם. אך כעת היא צריכה להחליף את יסודה – בהתפתחות הפוכה מהאגואיזם.
מבוכה מרחפת באוויר אחרי הבחירות. אחרי 70 שנות קיום המדינה, הגענו למבוי סתום.
המוצא הטוב ביותר כעת הוא – איחוד הכוחות של מפלגות הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו. לשלושת המפלגות האלה מטרות לאומיות ברורות והן קרובות זו לזו מבחינה רעיונית.
אנחנו עם אחד. חשוב שנחזור למחשבה בריאה ונחסל את האויב העיקרי שלנו – את המלחמה שלנו זה עם זה. אסור לנו להיות תלויים בחסדיהם של כל אחד מהמנהיגים. עלינו להיות תלויים בכוח החברה, בכוח הקשר בינינו – בכך טמונה ההצלה.
עלינו לשים קץ למאבק על "כס המלכות", למשחקי היהירות והגאווה, ולבחור בכוח היחיד, שמאחד ושולט בכל כוחות העולם שלנו – הכוח העליון. עלינו להעדיף את המרכיב היהודי העיקרי, שבזכותו אנחנו נקראים עם – חשיבות הקשר בינינו.
קראו עוד בטוויטר שלי.