על האדם לחשוב איך לספוג את תכונת ההשפעה והאהבה, את תכונת הקשר, את התנועה אל ההשפעה, בכדי להרכיב את המערכת הכללית למבנה אחד שלם. כבר היינו מקובצים במערכת זו, אך ללא האגואיזם. ואח״כ האגו הנכנס. הבורא ברא את הרע, אך גם את האור בכדי לתקנו, כמ״ש "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין".
אל תיעלבו מהאגואיזם שלכם. אל תקללו אותו, אל תנסו להשמיד או למחוק אותו. עלינו ליצור מעליו, כמו בסנדביץ', שכבה נוספת, שתהפוך את האגואיזם לתכונה ההפוכה ממנו – לאלטרואיזם, לקשר בינינו.
האגואיזם – זהו כוח עליון. זהו הדבר היחיד שקיים בנו. איננו יכולים לוותר עליו, כי בויתור עליו, אנו מוותרים על טבענו.
איננו עוקרים את האגואיזם, אנו משתמשים בו! זאת, כדי ליצור בינינו קשר חזק יותר ממה שהיה לפני שבירת אדם הראשון, למרות האגואיזם ומעליו.
כשהאדם מרכיב את רסיסי הפסיפס של נשמתו למבנה אחד שלם, הוא מדביק אותם זה לזה, מתקרב אליהם, ואחר כך מדביק אותם על ידי כוח הבורא. הבורא הוא כמו הדבק – כוח התיקון. הוא ממלא את החלקים שמתחברים יחדיו, כי זרימת כוחו, כוח האהבה, כבר אפשרית ביניהם.
– רוצה להרכיב את נשמתך?
– אתה זקוק לכוח, שידביק אותך לאחרים. זהו כוח על טבעי, כוח שמנוגד לטבע האגואיסטי שלך. כאשר אתה מושך את כוח הזה, אתה מרכיב את נשמתך, מושך את הבורא, אתה חייב למשוך אותו. כך אתה הופך לאדם שמתחבר, שנזקק בבורא.
אם אנו רוצים להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, ניתן לגלותו על ידי הידמות אליו, בעת שמלבישים על עצמנו את ההידמות לבורא. במקרה כזה, צורת ה"אנחנו" שלנו נקראת "אדם", מלשון "דומה", הדומה לבורא. האגו שלנו נשאר בפנים, ואילו אנו כל הזמן מלבישים עליו צורות חדשות של דמיון לבורא.
הכרת הרע היא ההכרה בכך, שמערכת אדם (הראשון) כולה התנפצה לחלקיקים קטנטנים והאגואיזם הופיע בינהם. כשאנו מתקנים את עצמנו כעת, איננו מוחקים את האגואיזם, אלא יוצרים בינינו קשרים על פני האגואיזם. ולכן העוצמה המתקבלת גדולה פי 620, בהשוואה לזו שהתקיימה בינינו בעבר.
קראו עוד בטוויטר שלי.