קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחשבת הבורא בעת יצירת הבריאה היא בכך שהאדם, נזר הבריאה, יקדיש לבורא את כל רגעי הקיום שלו. בהשתוקקותו ובציפייתו זו הבורא הוא קנאי מאוד! וכל החיים שלנו בכל רגע מהוים שרשרת נסיבות, המכוונות אותנו אליו.
הבעיה להדבק בהשגחת הבורא היא בכך שאנחנו עוברים מחשבות ורצונות "בלתי נקיים" אשר אין ביכולתנו לשייך לבורא הטוב בצורה מוחלטת. ורק בעלי סיבולת רוחנית מגיעים למצב שבו הם נדבקים במוחלט מעל לכל הנסיבות ה"לא נקיות".
ככל שהאדם ישתדל להתייחס לבורא כטוב וכעושה צדק, יתגלו בפניו עובדות ההפוכות מכך – בדיוק כדי שלא תשאר לו אפשרות אחרת, מלבד לקבלת השגחת הבורא כטובה וכצודקת למעלה מהדעת.
אם אני רוצה לראות את ההשגחה הטובה של הבורא בצורה גלויה – זה נראה כדרישה להוכחת טובו וחוסר האמונה בשלמותו. ואני רוצה להראות את אמונתי במוחלטות שלו. לכן אני נצרך דוקא להפרעות נגד הבורא הטוב – לראות אי צדק וללכת למעלה ממנו.
כל ייעוד האדם בחיים האלו הוא להשיג מעל כל הנסיבות המתרחשות בחייו השתוקקות קבועה לדבקות בבורא. ואז יתגלה בפניו שכל פעולות הבורא מכוונות ליצירה של אותן נסיבות בעבורו, כדי לפתח בו את הדבקות בבורא עד להידמות השלמה.
אף אחד לא יעזור לי חוץ מעצמי… צריך להתחנן לבורא שיעזור לי!
כל המכשולים הינם הכרחיים, הם מכוונים אותנו, עוזרים לנו לצאת מהאגו. אנו חייבים ללמוד איך לסובב את עצמינו לכיוון הבורא בכל צעד ושעל. על מנת לבצע את הכיוונון הזה, אנו מקבלים ללא הרף סימנים מהאגו שלנו ומהבורא – ולפי הסימנים האלו נוכל לתקן את דרכנו למטרה.
אין צורך לנתח את ההפרעות – לעולם לא נוכל להבין אותן, כל עוד אנו נמצאים במדרגתן. עלינו להתרומם מעליהן, ולחשוב רק על המטרה הרוחנית תוך כדי התגברות על ההפרעות, כמו מים שחוצבים בסלע.
אין דבר בעולם שאינו משמש אמצעי להשגת המטרה.
כשאני משתוקק למטרה, כל דבר ודבר מקדם אותי לכיוונה.
כשדעתי מוסחת, ואני פונה להפרעות עצמן, במקום להשתמש בהן כאמצעי להשגת המטרה – במקום הן הופכות להפרעות במקום להיות לי לעזר.
קראו עוד בטוויטר שלי.
