דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המוות הוא המחיר של התפתחות האגואיזם

המוות הוא המחיר של התפתחות האגואיזם

אם השכל אינו קיים, אלא קיים רק הרצון, זוהי צורתו המקורית שנובעת מהשורש. אם הרצון שואף רק להחזיק את עצמו ללא שום העדפות, אז הוא נקרא "דומם". הוא אינו משתנה אלא תמיד, בכל מאת האחוזים, הוא שואף לשמור על הקיום העצמי שלו, כשהוא מתנגד לשינויים השונים. לכן הוא נקרא "מת".

מצד אחד, זהו הכוח העצום ביותר ששומר את החומר הדומם באותה הצורה. ולכן הדומם הוא החזק ביותר מכל השאר. אך מצד שני, החיסרון שלו הוא דווקא בכך שהוא אינו מתפתח ואינו יוצר שום צורות מתקדמות!

לצומח כבר אין כזאת עוצמה של שימור עצמי. הוא חלש הרבה יותר. אבל הוא כבר יכול להשתנות! מצד אחד, הצומח מרוויח מכך שהוא יכול להתפתח, להשתנות ולצמוח. אך מהצד השני, הוא כבר לא מספיק חזק כדי להיות נצחי, ולכן מופיעים אצלו החיים והמוות.

אין ברירה. זהו המחיר עבור היכולת להתפתח. אם אין לך קשיות בלתי מתפשרת של אבן, אלא אתה נותן לעצמך להשתנות, אז אתה מתחיל להשתנות מהקצה אל הקצה, מהחיים אל המוות. אין אפשרות אחרת. כלומר, אנחנו מקבלים את ההתפתחות שלנו תמורת איבוד האלמוות.

עבור האבן הדוממת, החיים והמוות הם שווים. עבור הצומח, החיים והמוות נבדלים זה מזה. הוא מרגיש את החיים שלו, ומכאן כבר נובעות ההרגשות של התענוג והייסורים, זה כנגד זה.

הבהמה התרחקה עוד יותר מהטבע הדומם, היא משתנה ומתפתחת באופן מהסימן לשׂכל מפותח זה הדאגה לזולתשמעותי. היא רוכשת יותר ויותר שכל שגדל ליד הרצון ולכן היא הופכת לרבגונית, ומקבלת צורות שונות של התפתחות. וכמובן, הבהמה כבר חשופה בצורה משמעותית לכל מיני השפעות חיצוניות ופנימיות. היא בנויה בצורה יותר דקה ועדינה בהשוואה לדומם ואפילו לצומח. וכמובן, בעלי החיים הם בני תמותה, ומרגישים חזק יותר את הפער בין החיים שלהם לבין המוות.

וההבדל בין האדם והבהמה הוא בתוספת הבדיקה השכלית. האדם הוא עד כדי כך מפותח בשכלו, שהוא מתחיל להרגיש "זמנים": עבר, הווה, עתיד – דבר שהבהמה אינה מרגישה. האדם יכול לקרב אליו את הזמנים, ועל ידי השכל להתחשב בהם בתוך הרצון. הוא פתאום מתחיל לקנא במישהו שחי אלף שנים לפניו, או במי שייוולד בעוד מאתיים שנה.

אנחנו רואים שבדרגת האדם השכל מגדיל עוד יותר את הרצון. כל העבודה שלנו היא עבודת השכל עם הרצון ביחס לאור. ככל שנעבוד יותר על בירור הרצונות שלנו ונרחיב אותם, כך נרגיש שאנחנו מתקדמים יותר בהשוואה למצבים הלא מפותחים שלנו בעבר: בדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר שבתוך האדם עצמו.

וכמובן, אנחנו נחווה בעוצמה רבה יותר את החיים ואת המוות, את המצבים השונים, את האור והחושך. נהפוך להיות יותר תלותיים, עדינים, רגישים ומוגבלים. אך זהו המחיר עבור ההתפתחות שלנו.

וכאשר נסיים את ההתפתחות שלנו בדרגות הפשוטות של הדומם, הצומח, החי והמדבר ונגיע לדרגת הבורא – שם נרכוש את הרגש החדש, השכל החדש והכוח שמפתח אותנו – כל שלושת המרכיבים שלא היו לנו קודם לכן.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הזוג הבלתי נפרד: הרצון והשכל
הסימן לשׂכל מפותח זה הדאגה לזולת
השׂכל העליון – בהשפעה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest