קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה (א. ווסרמן, יועץ פוליטי): התקופה של הפוסט-תעשיינות לא מנעה את המשבר, כיוון שבעולם נבנה רק המודל של חברה שבה התעשייה עובדת ללא התערבות האדם, והאדם עוסק רק בפיתוח.
הייתה הנחה כי האנשים שישתחררו מתחום הייצור, יחלו לעסוק בפעילויות יצירתיות, תרבות, אומנות, יצירה. אבל אף אחד לא טרח להסדיר את התהליך הזה. כמו כן, התברר כי האנשים לא זקוקים לכמות כזו של שירותים, שאותה יכולים לספק האנשים המשוחררים מעבודת הייצור.
התוצאה היא שכמות גדולה של אנשים מתקיימים מדמי אבטלה, המסווים פעילות שממילא אף אחד לא צריך. ולצורך תשלום המשכורות הללו, או יותר נכון, דמי האבטלה המוסווים, דרושים תמרונים פיננסיים, כביכול, עבור תשלום של משהו שהוא מבוקש.
הערה: וורסמן צודק, אבל אין לו פיתרון. הפיתרון נמצא רק ביישום של ההשכלה והחינוך האינטגרליים המקומיים, ואחר כך, בשינוי רך, הדרגתי של החברה לחברת צריכה רציונלית, צמצום הייצור העודף, הבאת האנושות לרמת חיים אחידה, לחיבור – עד לגילוי הבורא בתוך החיבור, הקיום השלם הנצחי.
ידיעות קודמות בנושא:
האבטלה בעולם המעשים שלא נעשו!
החיפוש אחר אידיאולוגיה כלכלית חדשה
העולם מחכה לרעיונות חדשים
