קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נאמר: "הביטחון הוא הלבוש להאור". ביטחון, זה "אור חוזר", "אור חסדים", מצב של צדיק שאין לו אפילו חולצה והוא גם לא צריך אותה, כזה אור של ביטחון יש לו.
אנחנו לא מבינים את זה, מפני שכל העולם שלנו קיים בכוח הקבלה. הבורא הוא כוח ההשפעה. העולם הרוחני, כלומר, המצב הרוחני שלנו שהוא בהתאמה לבורא, מסמל שאנחנו עם כוח הקבלה שלנו רוכשים את כוח ההשפעה של הבורא ומצליחים לשלב בתוכנו את שני הכוחות האלה.
העולם הרוחני, כלומר המצב הרוחני שלנו, נבנה בזה שאנחנו מביאים את שני הכוחות האלה לאיזון. אנחנו לא מבינים מה זה נקרא כוח ההשפעה, זהו לב ומוח אחרים לגמרי. זה לא סתם מצב הפוך שעוד אפשר איך שהוא לדמיין אותו מתוך ההופכיות. אי אפשר בכלל לדמיין אותו, מפני שבתוכנו לא קיים שום דבר השייך להשפעה, לנתינה. ומה שאנחנו מחשיבים להשפעה זה בכלל לא זה.
לכן כתוב: "טעמו וראו כי טוב ה'". רכישת הטבע השני נקרא "לידה", "גאולה", כמו שנאמר: "עולם הפוך ראיתי". כוח ההשפעה מושג מלמעלה: בא המאור ומחזיר למוטב, ורק אז אנחנו מבינים ומרגישים מה זה, בכך שמתחילים במידה מסוימת לעבוד עם זה.
אבל ההתרשמות הראשונית מהמאור המחזיר למוטב זו הרגשת איזו מידה של חופש, חוסר תלות ברצון לקבל, בהשתוקקות למלא את עצמי, בדאגה לעצמי, בהרגשה התמידית של הכלי שלך, בחיסרון, בחיפוש אחר משהו שעוד יכול למלא אותי. מההרגשה הראשונית הזאת של חופש והלאה, מופיע אצלנו רגש של ביטחון. אנחנו מפסיקים לברר, לחקור את הכלי שלנו, עד כמה הוא מלא, עד כמה הוא זקוק למילוי, למדוד הכול לפי עצמי.
אם אנחנו עוברים מהשאלה: "מה יש לי", לשאלה: "מה אני יכול לתת", לפחות משתדלים לעשות את זה, אז במידה הזאת מקבלים את המאור המחזיר למוטב שמעלה אותנו ומוציא אותנו לדרגה שבה אנחנו הופכים להיות עצמאיים מהרצון לקבל שלנו. זה נקרא שקונה ביטחון.
עד כמה שאנחנו מסוגלים לעשות על עצמנו צמצום גדול יותר וככל שמעלים גבוה יותר את האור החוזר, בזה שרוצים לממש את עצמנו בהשפעה, אז במידה הזאת אנחנו רוכשים את כוח הביטחון ואת "אור החסדים" שבתוכו מקבלים את גילוי הבורא.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 27.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הפוך מהביטחון של "בעלי בתים"
לא ניתן לאור להיעלם!
ביטחון מוחלט
