הלבוש שמרסן את האגואיזם

הכול תלוי עם איזו כוונה האדם ניגש מלכתחילה אל החברה: אל המורה, הספרים והקבוצה. האם הוא מגיע כדי להרוויח עליהם בצורה אגואיסטית ולקבל ידע, מעמד, לספק את גאוותו, או שהוא רוצה לקבל מהחברה את תכונת ההשפעה, את צורת הבורא, שמסתתר בתוך החברה.

אם האדם ניגש בצורה נכונה לסביבה, לחברה, הוא מוצא שם את תכונת הבורא. זה נקרא: "בתוך עמי אנוכי (הבורא) יושבת". זוהי הבדיקה העיקרית ליחסו של האדם.

ודאי שכשאנחנו רק מתחילים את דרכנו, אנחנו מגיעים עם הרצונות האגואיסטיים הרגילים, שמקובלים בעולם הזה. ועל אף שאנחנו מוכנים לשמוע מילים יפות על אהבה לזולת ועל השפעה, אנחנו עדיין מקווים לקבל מזה משהו עבור האגואיזם שלנו.

ורק בתנאי שהאדם נמצא זמן רב בסביבה הנכונה וסופג ממנה את צורות ההשפעה החיצוניות, בכך שהוא מרכין את ראשו בפני המורה, הספרים והקבוצה, הוא יקבל מהם בהדרגה את הכוח להבנה ולהרגשה, את כוח החיבור והאיחוד. כדי שהוא יבין שהחיבור מתממש לא דרך פעולות חיצוניות: לצעוק, לקפוץ, לשמוח, אלא מכך שהוא דורש עבודה פנימית נסתרת בלתי פוסקת, בלתי נראית לעין.

את העבודה הזאת האדם מבצע, מה שנקרא, "בלילה". ואז הוא מתחיל בהדרגה לרכוש את תכונת ההשפעה. והמעבר מתרחש באותו הרגע שבו הוא מתחיל לראות בסביבה, בתוך הפוטנציאל הפנימי שלה, את הכוח שיכול לתקן אותו. הוא מבין שללא הכוח הזה, הוא הולך לאיבוד. מכאן מתחילה "תפילת הרבים" שלו.

כשהוא מבין שעליו להתפלל עבור הרבים, זה אומר שהוא רוכש את הכוונה על מנת להשפיע, ההתלבשות באור החסדים, בלבוש הנכון על הרצון לקבל שלו.

מתוך שיעור על ההכנה לכנס בניו-ג'רזי, 27.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד אגואיסט יכול להתפלל על השפעה
פרעה עצמו יעזור לברוח ממנו
הגרעין שמפקיד את עצמו בידי האדמה הטובה