קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמר של רב"ש, "מהו תורה ומלאכה בדרך":
"נמצא לפי זה, שהאדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב."
במקומות רבים כתוב על חשיבות ההכנה. ההכנה מסמלת כוונה, והכוונה זה המנוף היחיד שאנחנו יכולים להפעיל, כדי שנוכל לשנות בעצמנו את מצבנו.
כל המציאות כבר הוכנה בזמן השתלשלות העולמות ממעלה למטה, בצמצומים אחר צמצומים. ורק על ידי הכוונה הנכונה שלנו אנחנו מגלים אותה לפנינו. לכן לפנינו יש שתי דרכים: או שאנחנו נחכה באותו המצב שבו אנחנו נמצאים, עד שהייסורים יתגברו וימלאו את הסאה ובכך יאלצו אותנו לחשוב על איזה שהם שינויים טובים, הרצויים בעיני ה'. ואז אנחנו מפעילים את הכוונה הנכונה, שבהתאם אליה אנחנו נקבל את הגילוי. כי החומר עצמו הוא לא קובע כלום. לאחר "צמצום א'" רק הכוונה פותחת עבורנו את הקשר עם הבורא.
או שאנחנו, בכך שנמצאים בכל מצב ומצב, מעוררים בעצמנו את הכוונה על ידי חיבור הדדי בינינו, בכך שכל אחד מתרשם ומתפעל מהאחרים, כאשר כל אחד נכנע ונכלל בסביבה, מפתח את הסביבה. וכשהוא מתרשם מהסביבה הוא מושך על עצמו את המאור המחזיר למוטב שעובר דרכו לאחרים, ומהאחרים חזרה אליו.
כך האדם בונה את הכוונה שלו, כלומר "מסך" ו"אור חוזר", שעל ידם זוכה לגילוי "אחישנה", במקום "בעיתו", כלומר בדרך של ייסורים. הכול תלוי בהכנה שעל ידה אנחנו בונים את הכוונה הנכונה לגילוי הבורא.
הדרך לבניית הכוונה הנכונה בעצמנו, על ידי ההכנה שלנו וההתעוררות העצמית, היא הרבה יותר קצרה ומועילה מאשר סתם המתנה תחת מכות שלא ידוע מהיכן הן מגיעות ולמה, שמביאות אותנו בדרך ארוכה וקשה לאותה התוצאה.
בסופו של דבר, אנחנו וודאי נשיג את השינוי, אבל רצוי להגיע אליו בדרך האור, בכך שמעוררים את עצמנו. זוהי דרך קצרה ויפה לכולם, שרצויה בעיני הבורא. לכן צריך לרכז את כל תשומת הלב לכוונה, שתלויה אך ורק בהכנה שעל ידה אנחנו מעוררים את עצמנו אפילו מכאלה מצבים שאין בנו מזה שום התחלה. כמו אצל דוד המלך, שזוכר רק שפעם כרת ברית עם הבורא והסימן הקטן הזה של הקשר הכי חיצוני שלו עם הבורא, מאפשר לו להתחיל לעבוד.
ידיעות קודמות בנושא:
להצטייד בכוונה
הכוונה היא התוכנית השלֵמה
כוונה: חשובה התוצאה
