קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: המונח אלטרואיזם מוכר לנו כתופעה בטבע שמתארת מצב שבו הפרט תורם לפרט אחר או לקבוצה של פרטים, אפילו על חשבון עצמו. יש פה קונפליקט, מאחר וזה נוגד את התפיסה של "החזק שורד", שאני קודם כל צריך לדאוג לעצמי, ואחר כך אדאג גם למי שסביבי. האלטרואיזם הוא מעין פעולה הפוכה לטבע האגואיסטי שלנו. זאת אומרת אפילו בתפיסה האנושית שלנו, קשה לנו להבין איך אדם יכול להיות אלטרואיסט.
מהי "תופעת אלטרואיזם בטבע"?
תשובתי: הטבע מורכב מפלוס ומינוס, שני כוחות שהפוכים זה מזה. ואם מדברים על איזו תרכובת, כמו האטום הפשוט, כבר יש בו שני כוחות. אין בטבע דבר שקיים ללא השני, אחרת לא היינו מרגישים, מזהים ומדברים עליו. לכן גם האלטרואיזם הוא כמו האגואיזם, זה כוח טבע שנמצא בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר, במידה מסוימת. והוא חייב להיות, מפני שכל הטבע שלנו אגואיסטי, אז ודאי שיש כנגדו כוח הפוך שכביכול נוטה לזולת. אנחנו אומנם לא מרגישים ולא משתמשים בו בצורה ברורה כל כך כמו עם האגו שאותו אנחנו מזהים בכל דבר, אבל הוא קיים. לכן עלינו להבין שהכוחות הרעים והכוחות הטובים נמצאים בטבע מלכתחילה, והכול תלוי באדם, באיזה מצב הוא נמצא מצד הטבע, ובאיזו צורה הוא משתמש בכוחות הטבע.
שאלה: האם הכוח האלטרואיסטי המנוגד לכוח האגואיסטי נמצא כרגע כאיזה זרע פוטנציאלי, או שהוא מפותח?
תשובתי: הכוח האלטרואיסטי מפותח מאוד בצורות ובמקרים מיוחדים. לדוגמה, ביחס שלנו לילדים, אנחנו מתייחסים לאלו שאנחנו אוהבים בכוח שנקרא "אהבה", ולמי שאנחנו שונאים, אנחנו מתייחסים בהתאם לזה בצורה הפוכה, אגואיסטית, אנחנו רוצים לקחת מהם את כל הטוב שיש. אלה בעצם הכוחות שעימם אנחנו מתייחסים לכל המציאות. זה לא קיים רק באדם, אלא גם בטבע הדומם, הצומח והחי, הכול בנוי על אותו עיקרון.
