קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הערה: ד"ר קליין מבית חולים "שיבא", שמקבל הרבה פצועים מהחזית, אומר שמקור האנרגיה שלנו אלה הפצועים והמשפחות שלהם. השאלות הנפוצות ביותר של הפצועים שמגיעים אלינו הן מה עם החברים שלי? אחר כך חשוב להם לדעת מתי יוכלו לחזור לחזית.
תגובתי: כשהם נלחמים בחזית נגד האויב הם מרגישים שזה הדבר החשוב ביותר בחיים ולא רוצים להחליף זאת בשום מצב אחר, רק לחזור לחברים ולהילחם יחד.
שאלה: יש הרגשה שהם מקבלים תעצומות נפש שהופכות אותם לגיבורי-על?
תשובתי: נכון. הם מרגישים שהרגעים האלה בשדה בקרב הם הכי גבוהים ומיוחדים שיכולים להיות בחיים. המתח, שאלת הקיום שלהם ושל כולנו, נותנים להם מרץ, התלהבות והתרשמות מכל מה שקורה. הם מרגישים את מהות החיים. דווקא ברגעים האלה הם מרגישים שהם חיים.
שאלה: מפקד שנפצע סיפר שהרגיש כאב חזק בגוף, ופתאום כל הכאב נעלם ומשהו לבן הופיע. הוא צעק "מה עם החיילים שלי שנשארו בלי מפקדים?", כי המפקדים הקודמים נהרגו. הוא חזר ממוות קליני. מה החזיר אותו לחיים?
תשובתי: הקשר בין החברים, החיילים, הלוחמים, הוא שמחזיק אותם בחיים.
שאלה: הם לא פוחדים מהמוות?
תשובתי: נכון. זה גורלנו עד שנקבל כוח להתמודד עם השונא הפנימי שלנו, האגו שלנו, ובמידה שנילחם בו, השונאים החיצוניים ייעלמו.
שאלה: האם בהתקשרות ביניהם הם נוגעים במקור של כוח בלתי מוגבל?
תשובתי: נכון. ברגעים שהם מרגישים איום על החיים הם מתחילים להרגיש שיש משהו למעלה מהחיים, וזה מה שמציל, מחזיק ומתקן אותם.
