דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היסוד של הסולם הרוחני

היסוד של הסולם הרוחני

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 4

גדילה רוחנית של האדם מתחילה מזה, שהוא לגמרי שוכח על עצמו ועם כל הראש, השׂכל והרצון נמצא בזה, שחושב רק על הקבוצה כדי שהיא תהיה אחד שלם. מה גם, שזה לא תלוי בקבוצה עצמה, כמו בדוגמה של רבי יוסי בן קסמא.

האדם "מתמוסס" בה ומתחיל לראות אותה בצורה אמיתית. מסתבר, שזו לא קבוצה ולא חברים שלו שאיתם הוא היה כל כך הרבה זמן יחד, לא. הוא פשוט רואה אסיפה של מקובלים גדולים, נשמה אחת. הם אפילו יכולים לא לחשוד בכך, ואילו הוא כבר מגלה את זה בהם, מפני שהכול תלוי בתכונות האישיות שלנו שמתוכן אנו רואים את העולם.

היום הן כאלה, שעל ידי הסתכלותנו על העולם הגשמי, אנחנו סבורים שהוא כזה כפי שאנחנו רואים. ברגע שאנחנו נשנה את התכונות שלנו, אז במקומו נראה חברה, סביבה אחרת לגמרי ואותם החברים שלנו ייראו בדרגה אחרת, בצורה שונה.

לכן לאדם כזה אין טענות לסביבה, הוא תמיד ללא שום ביקורת מעמיד את החברים במצב של יתרון: הם בהחלט צודקים, בהחלט נאמנים למטרה והוא מצדיק את כל מה שהם עושים. הדבר העיקרי עבורו, זה פשוט לבטל את עצמו וזה הכול, כל מה שאפשר: לתת להם את כל האנרגיה שלו, את כל החיים שלו. במידה הזאת הוא נכנס לקבוצה ורואה אותם בצורה רוחנית. ואז ודאי, בהתאם למאמצים שלו, משפיע עליו "האור המקיף", משנה את התכונה של האדם, עוזר לו והוא מתחיל לראות במקום הסביבה הקודמת עולם אחר לחלוטין, עד לגמר התיקון ממש. כך כל זה קורה.

לכן העבודה הזאת, ובעיקר ההכוונה אליה, מהווה יסוד של הסולם הרוחני. ואחר כך מתרחשות ירידות ועליות.

את האדם לא מעניינות הירידות והעליות של החיים הרגילים: משפחה, עבודה, ועוד משהו… הוא צריך, ודאי, להסדיר את כל זה באותה המידה שבה זה נחוץ לו לצורך הקיום הגשמי, כיוון שזה לא מסתיים בהתחלה הרוחנית שלו. זה נשאר, מפני שכל העליות שלנו מתחילות מזה, שאנחנו שוב נופלים לדרגת העולם הזה, עולים למדרגה רוחנית הבאה ושוב נופלים עד למצב האגואיסטי של העולם הזה. וכך 125 פעמים. זה הדבר הכי מורכב וקשה.

לכן אני תמיד מדגיש, שהדבר הקשה ביותר זו המדרגה הראשונה, כאשר האדם לראשונה יכול להתנתק מעצמו ולהיכנס לקבוצה בכזאת צורה שבה הוא מאבד את עצמו, הוא לא קיים. הוא לא מפחד, הוא שמח בזה, הוא מגלה את עצמו בצורה אחרת, בצורה של כל הקבוצה. בתוכה הוא מגלה קשר הדדי נכון בין כל החברים שנקרא "בורא", שנמצא ביניהם והוא מתמזג עם הרשת הזאת של הקשר ההדדי. זו נקראת הדבקות שלו עם הבורא.

במידת הגדילה הרוחנית באדם מופיעים יותר ויותר ניגודים וסתירות, ירידות, ספקות. ושוב הוא מתעלה מעליהם, עד לכאלה מצבים, שאותם עברו נשמות גדולות, תלמידי רבי שמעון, שהיו מוכנים לשרוף עד אפר זה את זה באש השנאה. וזה היה התנאי ההתחלתי של המדרגה הגבוהה הזאת שבה הם היו נמצאים. כלומר, לפני היו שמתחילים בעבודה רוחנית, היה להם כזה מצב התחלתי.

לכן העליות והירידות, הן הכרחיות. הודות להן אנחנו עולים, משנים את האגו להשפעה ואהבה. וכל פעם, ככל שהאגו שלנו נהייה גדול יותר, כך אנחנו יכולים להשיג דבקות גדולה יותר בינינו מעל אותה השנאה שתתגלה במדרגות יותר עליונות, ואנחנו נלך קדימה.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שהקבוצה תספוג את כולי
להתמוסס בתוך הקבוצה
עלינו למצוא את היציאה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest