הימים האדומים של לוח השנה

שאלה: האם קיימים בחלק של "תלמוד עשר הספירות" (תע"ס) שמוקדש לפורים, אורות ששייכים לגמר התיקון? האם כדאי בימים האלה לקרוא יותר תע"ס בזמן השיעור?

תשובתי: במילים אחרות, האם אנחנו יכולים להשתמש היום בכוח שנקרא "פורים", כשאנחנו נמצאים במצב מסוים שקשור לתאריך הזה? הרי השורש הרוחני מוליד בעולם הגשמי שלנו תוצאה מסוימת, שלא ניתן להתנער ממנה.

אלה שמתקדמים בדרך האישית ונקראים "ישראל", נמצאים מעל למזלות ולסימנים, מעל לזמן. הם מזרזים את הזמנים, הולכים קדימה, מושכים את עצמם לגמר התיקון, ולכן הם מתקדמים ללא כל קשר ללוח השנה. יש להם לוח שנה משלהם. עבורם, החגים ואפילו השבועות כלל אינם קשורים לתאריכים המקובלים בעולם.

אדם הראשון החל את העבודה הרוחנית שלו בהתאם ללוח שנה פרטי משלו והנהיג את ספירת השבועות. הוא עבר שישה ימים, מצבים רוחניים, שבסופם נולדה בו בריאה רוחנית, קשר עם הבורא. את ההשגה הזאת אדם העביר למקובלים שבאו אחריו, שהשרשרת שלהם נמשכה עשרים דורות עד אברהם, ולאחר מכן עד משה. הם השיגו את אותו הדבר שהוא השיג.

על הספירה השבועית מבוסס לוח השנה שלנו, כלומר, ההתקדמות הכללית שלנו. המחזור הזה אינו קשור לזמן האסטרונומי. ההמונים, שאין להם נקודה שבלב, נמצאים תחת השפעת האורות המקיפים הכלליים, שיוצרים בנו את תחושת הזמן, התנועה והמקום. מדובר דווקא על הכוחות שמשרטטים קווי מתאר שונים בתפיסה שלנו.

מהצד השני, בני האדם שהולכים קדימה בעצמם, אינם תלויים בהתחלפות השבועות. לכל אחד מהם יש פורמט חופשי של לוח השנה, שנקבע לפי המידה שבה האדם מסוגל לזרז את הזמן, בכך שהוא מממש את הנקודה שבלב שלו.

כך אנחנו מתייחסים לקטגוריה "ישראל" ומשיגים את גמר התיקון עוד לפני המועד שהוקצה לכך. לנו יש לוח שנה אישי ולא כללי. ולהיפך, על האדם שחי לפי לוח השנה הכללי, משפיעים האורות המקיפים הכלליים, ולכן בזמן החג הוא באמת מסוגל ליותר.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 20.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לוח שנה רוחני
מועדים למצבים
אור מיוחד של חג