היכן מסתתר הרע האמיתי?

שאלה: מה הכוונה במושׂג דבקות עם הבורא?

תשובתי: הדבקות היא תיקון גדול, חיבור בזכות השתוות התכונות "של הצורה". את החומר עצמו, הרצון ליהנות, אין לנו צורך לשנות. אך לחומר הזה ישנה צורה אגואיסטית (כוונה), אשר נקראת "רע", ההפוכה לבורא. הרצון ליהנות עצמו אינו נחשב לרע ולמנוגד לבורא, כמו כל הטבע הדומם, צומח והחי.

כל עוד האדם לא הרגיש שהוא מנוגד לבורא, אז אין זה נחשב שקיים בו "היצר הרע". תחילה צריך לגלות שהכוונה שלך, "צורת" הרצון, הפוכה לבורא. אחרת אין באדם רע, הוא פשוט פועל בהתאם לטבע שלו. הרע בחכמת הקבלה היא תכונה המנוגדת לבורא, לטוב, לאור. ניתן להרגיש את הרע, רק אם מתגלה לך תכונת הטוב, הקשר, האהבה והאדם רואה את עצמו כמנוגד לה. אז הוא הופך להיות "אדם", אפילו שבינתיים הוא עוד רע.

זה מגיע רק בעזרת לימוד חכמת הקבלה. עד אז אין מה לתקן באדם, בכל האגואיסטיים שבעולם. זו אינה אותה הצורה שזקוקה לתיקון. צריך לתקן רק את השבירה ביני לבין הבורא. דווקא את הצורה ההפוכה הזאת לבורא, אני צריך להפוך לטובה, הדומה לבורא. וכאשר נהפוך להיות דומים לבורא בהשפעה ההדדית, כמו שנאמר, אז נשׂיג חיבור שנקרא "דבקות".

העבודה הפנימית הזאת (גילוי הרע/השבירה והתיקון שלה), מתרחש רק בזכות האור, אשר אותו מושכים בזמן העיסוק בחכמת הקבלה בקבוצה. האדם, באחד מהגלגולים שלו, פתאום מרגיש "דקירה בלב", "ניצוץ", אשר מושך אותו לאיזה שהם חיים חדשים, לא גשמיים. הוא רצה להתעלות מעל הקיום הארצי הרגיל ומגיע ללימוד, בקבוצה, ובמשך הזמן מתחיל להרגיש עד כמה הוא אינו תואם להשפעה.

מהרגע הזה הוא מבין, שהטבע שלו מנוגד לבורא. אז ניתן לומר שהופיע אצלו "הכרת הרע העצמי". ובני אדם בדרך כלל חושבים, ש"רע", משמע להיות סתם רע בחברה ולא נגד איחוד של כולם ועם הבורא. הרע הגשמי, כמו לא להעביר זקנה את הכביש או לא לתת צדקה, את זה חכמת הקבלה אינה מתקנת, מאחר ולא ניתן לתקנו כלל, הוא רק יגדל עד שנבער את הרע הרוחני.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 07.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הכנס מקרב אותנו אל הבורא
גילוי השבירה
אשרי חלקך…