דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הידיים שמחזיקות אותך מעל התהום

הידיים שמחזיקות אותך מעל התהום

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה

ניצוץ ההשפעה מחובר לאגו העצום שלי. מעל לכל ההר הזה – יש רק ניצוץ קטן, וגם זה רק בתנאי שאני מעלה אותו מעל האגו, כלומר, רוצה שהראש שלי יהיה בעננים. אז איך אני יכול להתנתק מהאגו ולהימצא בתוך הניצוץ הזה, ולא בתוך האגו הענק – התכונות, הרצונות, ההרגלים, החינוך, שמהווים את כל כולי?

ודאי שזה בלתי אפשרי – וכל אחד רואה זאת על עצמו. אני מגלה שבכלל אינני מסוגל לזה, אך אני מבין שעליי להשיג את מטרת החיים, הרי אינני רוצה למות כמו בהמה! אני רוצה לגלות את העולם הרוחני, להגיע למטרת החיים, להרגיש את הבריאה כולה. אינני מסכים לבזבז את חיי ולמות ללא שכר, מטרה, ידע, משמעות, הבנה, אהבה, ולהישאר בהמה. אז איך אני יכול לעלות ולפרוץ את המעגל הזה?

אני רוצה את כל זה בצורה אגואיסטית, אך אפילו בצורה כזאת אינני מסוגל להחזיק את המחשבות שלי. אני רואה שחיי היומיום קוברים אותי תחתיהם ואינם מאפשרים לי לחשוב על השכר הרוחני, כך שאוכל להסתכל מעט יותר גבוה מהעולם הזה, לפחות בצורה אגואיסטית.

ודאי ש"אין אדם מציל את עצמו מבית האסורים" – כלומר, אינני מסוגל למשוך את עצמי בשערות מתוך הביצה הזאת שבה אני נמצא. אך עליי להשקיע את כל המאמץ ולהשתדל לעשות זאת הרבה פעמים, כדי להבין שאני חייב להתחבר עם הסביבה.

זה אפשרי רק בתנאי שאני רואה ששום דבר לא יעזור לי, וכפי שחייתי חיי כלב, כך גם אמות, ללא שום סיפוק ואהבה, ללא כל משמעות, מבלי להשיג אף מטרה אגואיסטית. רק לאחר שאמצה את כל האמצעים עד הסוף, אני אגיע לכאב כזה.

אין כאן צורך בשכל או בכישורים מיוחדים, אלא בעקשנות בלבד. כפי שנאמר: "הכול חוץ מצא". ואז תגיע לאכזבה אמיתית מכוחותיך ותבין שרק הקבוצה יכולה לעזור לך. אין לך על מה לסמוך חוץ מהקבוצה – אין מישהו שיכול להציל אותך, חוץ ממנה. לא יעזרו לך לא הרגש העדין שלך, לא השכל, לא הניסיון, ההשכלה, הכסף, הכוח – שום דבר! רק הקבוצה.

אני רואה שעשיתי את כל מה שהיה ביכולתי לעשות, בעזרת הכוחות שלי, הכסף שלי, השכל, הרצונות, התכונות, ההרגלים – ניסיתי אלף שיטות שונות, ושום דבר לא עזר לי. התייאשתי מהם לחלוטין, והדבר היחיד שנותר לי, זה לשנות את עצמי. כך שבמקום כל מה שיש בי – תבוא הקבוצה ותמלא אותי. שתיתן לי את הרצונות שלה, את המחשבות שלה, את השכל והרגש שלה, את המוח והלב שלה – את הכול!

אני מוכן שהיא תעשה לי "השתלת איברים", הרי אם אשאר עם מה שיש לי – ללא ספק אסיים את חיי כבהמה. אם אני אגיע לייאוש כזה – זאת כבר התחלת החיבור עם הקבוצה. זהו הישג גדול – תחילת החיבור, שמגיע לאחר ייאוש מוחלט מכוחותיי.

אני רואה ששום דבר לא עוזר, ולכן אני מוכן להתעלות מעל עצמי למקום שבו נמצאים החברים – היכן שנמצאים הלב והמוח של הקבוצה.

עכשיו כל אחד מבין ששום דבר לא יעזור לו, ושהוא תלוי באחרים: הערבות ההדדית – זאת ההצלה שלו. ואם החברים יעזבו אותי, אני גמור. הם כביכול מחזיקים אותי מעל התהום, ואם הם לא יחזיקו – אני אפול לתוכה. אני תלוי בהם בכל מאת האחוזים. חיי ומותי הרוחניים נמצאים בידי הקבוצה.

במקרה כזה, ודאי שהאדם זקוק לערבות ומוכן ללכת עליה. הוא מוכן לשלם עבור זה בכל המאמצים שלו – להשפיע לקבוצה, לתמוך בה ולהקריב את הכול, העיקר שיחזיקו אותו.

מסתבר שהחיים הרוחניים הפרטיים של כל אחד – תלויים בקבוצה. והקבוצה כוללת בתוכה את כולם. זה נקרא עזרה הדדית. כולם חייבים להשפיע לקבוצה, והקבוצה חייבת לתמוך בכולם. זה נקרא ערבות הדדית.

הערבות לא קיימת בין אנשים בודדים. הקבוצה – זהו מושג עליון, ולא היחסים בינינו במישור שלנו.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה, 18.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בקבוצה צריך להשקיע
הקבוצה עושה אותך גיבור
מגיע להם יותר ממני!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest