דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / החלפת האמת במיני תחליפים

החלפת האמת במיני תחליפים

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם": "נמצא שמדת האמת, אין לה שום כישרון למעשה, לסדר על פיו את דרכי היחיד, ודרכי הציבור. ואין בה כלל אותה הספקה הגמורה המתאימה לסדרי החיים שבגמר התיקון של העולם."

מידת האמת היא המידה היחידה שמאפשרת לנו לסדר את חיינו בהתאם לטבע.

החוק הבסיסי של המציאות הוא חוק השתוות הצורה. בעיקרון, חוק לא יכול לכלול רק דבר אחד, צריכים להיות בו שני רכיבים המקושרים ביניהם בהתאם לנוסחה מסוימת. לכן, אם אני משווה את תכונותיי האישיות לאיזה מודל, בכך אני נמצא איתו באיחוד, בחיבור ובמילוי, וכן הלאה.

זה נקרא "אמת". ואני צריך למדוד את מידת ההשתוות שלי לדגם, או אי ההשתוות אליו לפי התכונות.

באופן כללי, כל הבריאה הפוכה מהבורא. ולכן, כל תהליך ההתפתחות שלי הוא בכך שאני כל פעם יותר ויותר מתאים את תכונותיי לתכונות שלו, עד שאני מגיע לאיחוד, לדבקות, להשתוות המלאה. והיכולת שלי למדוד את דרגת ההשתוות הנוכחית נקראת "אמת".

האמת הזאת היא מדויקת, ברורה, אמיתית, בדוקה. כך אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו ביחס לבורא.

תראה, יש בורא ויש נברא, והמידה ביניהם נקראת אמת, אמת המידה. זהו אמת המידה, המשקל, המרחק, ההבדל או ההתאמה בין התכונות.

כך גם אנחנו צריכים בינינו למדוד את עצמנו ואת הקבוצה. והאמת היא, שכך באמת מודדים אותנו – במידה שכל אחד מתאים לקבוצה, במידה זו הוא מתאים לבורא. במילים אחרות, בודקים אותי בהתאם לקבוצה המתוקנת בדרגה שלנו, עד כמה אני מקולקל או מתוקן בהשוואה אליה. כך בודקים את מידת האמת.

אבל, איך אנחנו מודדים את עצמנו עכשיו, בעולם הגשמי, שממנו אנחנו רוצים להתקרב לרוחניות, לגמר התיקון? כלפי מה אנחנו מודדים? הרי אנחנו לא רואים לפנינו חברה מתוקנת, ואפילו לא יודעים מה זאת חברה מתוקנת.

עד שאנחנו לא מביאים לחברה את החינוך האינטגרלי, את הידיעה על המצב האידיאלי, מצב שנקרא הרמוניה, איזון בין כל הכוחות וכל הגורמים, מנוחה, שאף אחד לא יוכל להוציא אותנו ממנה. עד שאנחנו לא מגיעים למצב הזה, אנחנו בצרה.

איך עושים זאת? – מתארים לעצמנו מצב מאוזן בחברה: כולנו שווים, כולנו אהובים, כולנו משפיעים, וכולי. את המצב המדומה הזה אנחנו שמים לנו למטרה, וכבר כלפי המצב הזה אנחנו יכולים למדוד.

אבל בכל זאת, קשה לנו למדוד לעומתו. לכן אנחנו נמצאים בערפול, בבלבול, שמפריעים לנו אפילו אם אנחנו מתארים לעצמנו תמונה נכונה ומתנתקים מניסיונם של "בוני הקומוניזם" למיניהם. יש צורך למצוא קני מידה אמיתיים, מדויקים, אבל בעולם שלנו אנחנו לא מוצאים אותם, ואין בכוחות המקובלים למסור לנו את סרגל המדידה שלהם.

אבל, מידת האמת דרושה ביותר בעולם שלנו, מפני שהבנה ברורה במה שמבדיל בין החברה שלנו לבין המצב האידיאלי, הייתה גורמת לכל אחד להשתוקק לאותו המצב. אבל אין תמונה ברורה, וכל אחד רואה מה שעולה בדעתו, ולכן אנחנו לא יכולים לקיים את העולם.

כל העולם בכל רגע צריך להתפתח לכיוון גמר התיקון. זאת הדרך היחידה שאותה ניתן לעבור בדרך "בעיתו" או בדרך "אחישנה". אז מה עושים אם אנחנו לא יכולים לנהל את ההתפתחות שלנו דרך מידת האמת ולהתקדם ב"אחישנה"?

במקרה כזה, אם אתה לא יודע לאן לברוח, לאן ללכת, אז עדיף לשתוק ולא לזוז. מפני שתנועה לא נכונה שלך יכולה לגרום לנזקים יותר גדולים. הסיכוי לפעולה נכונה, לפי הניסיון ההיסטורי שלנו, הוא אפסי. ולכן על זה כתוב: "שב ואל תעשה", עד שאתה מברר את הדברים בצורה הטבעית.

אולם, האנושות מנסה להשלים את מידת האמת בתכונות אחרות, שהן כמו קביים, יכולות להחזיק על הרגליים את החברה האנושית, במילים אחרות, להחזיק באיזו מידת קשר, כדי שלא נאכל זה את זה. כי את זה דורשת מידת האמת שעכשיו נמצאת בינינו, שאנחנו פשוט צריכים לאכול זה את זה. ולכן עלינו להשלים אותה עם תכונות אחרות…

מתוך שיעור לפי מאמר "השלום בעולם", 30.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אמת על קביים
דוושת המצמד
בקבלה – לעולם לא נצליח

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest