החלל המחיה

אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את העולם הרוחני כוואקום ריק. בצידו האחד של החלל הריק הזה נמצא האדם, ובצידו השני, נמצא הבורא. ובתוך הריק הזה שמפריד בינינו אנחנו מתחילים לבנות כל מיני קשרים, חתכים, צורות, שמחברים אותנו עם הבורא.

אנחנו ממלאים את החלל הזה ברצונות, במחשבות ובכוונות שלנו כלפי הבורא בכל מיני אבחנות של כוח הרצון: שורש, א', ב', ג', ד'. כלומר אנחנו בונים חתכים שונים בחלל הזה, צורות התקרבות לבורא, כמו ספיראלות פנימיות, קוביות, פירמידות, כל מיני צורות גיאומטריות.

כל הצורות האלה נבנות מתוך המחשבה, הכוונה שלנו בכל מיני דרכים להגיע לבורא. מאחר ובכל תופעה נמצאות ד' בחינות, כל ההגבלות, שבינתיים אנחנו לא מסוגלים להתעלות מעליהן, הן יוצרות צורה של הוי"ה.

אבל לאחר שאנחנו מגיעים לגמר התיקון, כל הצורות הנפרדות הללו נעלמות, בכך שמתחברות לצורה אינטגרלית וממלאות את החלל הזה בקשר אין סופי עם הבורא כבר לא בצורות שונות נפרדות, אלא מתמזגות לאחד שלם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, "הקדמת ספר הזוהר", 16.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
היסוד לעצמאות הוא ניתוק מהבורא
העתקה נקודתית של הבורא בלבי
מנקודה א' לנקודה ב' עם חכמת הקבלה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest