החיים כבריחה מהשאלה על משמעותם

אנחנו נמצאים במציאות שבה התפתחנו במשך אלפי שנים. תחילה היינו כפראי אדם, שלא ידעו מה, בשביל מה, כיצד ומדוע. בהמות אמיתיות. אחר כך קשרנו בינינו יחסים אנושיים, עיצבנו חברה, התחלנו לפתח טכנולוגיות. והנה, בהדרגה, בכל האירועים האלה אנחנו מגלים תהליך המכוון מראש. באנושות תמיד התגלו תחומי רצון חדשים שכל פעם דחפו אותנו לסיבוב חדש של התפתחות, כדי למלא את עצמנו. אך כשהשגנו מצב מסוים, דרגת התפתחות מסוימת, התחלנו להרגיש רצונות שלא ניתנים למימוש בעולם שלנו.

האדם פתאום מתחיל להרהר ולחשוב על דברים, שאותם לא תמצא כאן. אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושׂכלות בכל מיני אפשרויות וצירופים, וזה כל האוסף. היה נדמה, מה עוד? ובכל זאת ביום בהיר אחד באדם מופיעות שאלות חדשות, על השורש שלו, על סיבת הקיום. פתאום בהתפתחות שלו הוא שם לב, שלכל דבר יש סיבה, התחלה, תהליך וסוף. ככל הנראה גם אני לא יוצא מהכלל?

השאלה הזאת כבר לא שייכת לדרגה בהמית, אלא לדרגת האדם שבנו. עד להופעתה, היצורים, בעלי צורת אדם, לא שואלים את עצמם על החיים, או ששואלים, אך מסתפקים בכל מיני שיטות הרגעה עצמית. ואילו אנחנו מדברים על אדם, שרוצה לדעת: "בשביל מה אני, למה אני, מאיפה ולאן?". וכיצד הוא יכול לקבל תשובות על שאלותיו? תחילה צריך לגלות את השאלה עצמה, כי הרי אין היא פשוטה כלל. כל אחד יכול לשאול אותה, אך כאן כל העניין הוא בעומק השאלה, בכיוון שלה. כי הרי השאלה עצמה, היא הכלי.

בסופו של דבר האדם מתבלבל לגמרי. בנוסף לכך, לפי הטבע שלנו, אנחנו משתוקקים להרגעה עצמית באמצעות כל מיני פעולות, מנהגים, הרגלים. אני עושה משהו וטוב לי. אז בואו נקבע מנהגים, שיעזרו לנו לקבל פיצוי פסיכולוגי, מילוי. וכך אנחנו מרגיעים את עצמנו, מבלי שרוצים לגלות את השאלה שלנו לכל עומקה ולפעול איתה בהתפתחות, כדי להגיע לאמת. לא האמת היא שחשובה לנו, אלא ההרגעה.

ידיעות קודמות בנושא:
כוח חיצוני
מבהמה – לאדם
שאלה הדורשת תשובה