החטא הקדמון של י"ז בתמוז

שאלה: בי"ז בתמוז לאחר שלכוהנים לא נותרו בהמות להקרבת קורבנות, הופסקה הקרבתם הקבועה בבית המקדש. מהי הקרבת קורבנות?

תשובתי: הקרבת קורבן זוהי פעולה מעניינת מאוד, אם אני מהרהר בנושא מי אנחנו? אנו בהמות. אני קיים בגופי וכל הזמן חושב רק עליו, כל עוד הוא חי גם אני חי וכשהוא מת גם אני איננו. להקריב את הבהמה שלי מסמל שאני באמת מקריב את כל חיי הבהמיים לבורא. הקרבת קורבן משורש המילה "קרוב" מסמלת את "התקרבותו" של האדם לבורא. האדם מבטל בזה אחר זה את רצונותיו האגואיסטים ועולה מעליהם ובכך הוא מתקרב לבורא, לתכונת ההשפעה והאהבה, בכך שהוא מבטל את האגו הבהמי שלו, הוא מגיע בהדרגה להתקרבות אליו. י"ז בתמוז הוא תאריך בו לכוהנים נגמרו בהמותיהם לצורך הקרבת קורבן, כלומר הם לא יכלו יותר להקריב את עצמם לבורא, הם נפלו מדרגה רוחנית וחזרו לדרגת בהמה, הפכו בעצמם להיות "בהמות". היום עלינו להעלות את עצמנו מדרגה זו מכיוון שכך גם נאמר על עולמנו: "כולם כבהמות נדמו". י"ז בתמוז מסמל את נפילתם אפילו של אותם אנשים גדולים שהיו בדרגה רוחנית ואותן התכונות שהיו בכל אדם בהרגשת הבורא נפלו לדרגה בהמית. ירידה לצורך עלייה היא ערבוב של תכונות הבורא עם תכונות הנברא, לכן י"ז בתמוז מסמל גם את הנפילה הכללית של העם, נפילתם של הכוהנים המקובלים הגבוהים ביותר בעם ונפילתו של כל אדם מדרגתו הרוחנית עד כדי כך שלאחר מכן לא נותר כלום חוץ מהרס מוחלט שכתוצאה ממנו מתחילים להתממש התנאים לתיקון.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 11.7.2016