קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר: פרשת ויצא, סעיף נ"א: ונמצא שהיא דומה למראה מלוטשת, שאין עניינה להראות צורתה עצמה, אלא רק צורתם של אחרים, המסתכלים בה, או העומדים למולה. ועוד היא דומה למראה, כי כמו שכל סגולתה של מראה הזכוכית, היא בסיבת צבע העכור שבעברה השני, המחזיר קרני האור לאחוריהם, ואם הייתה שקופה, שום צורה לא הייתה נראה בה. כך הנוקבא, כל כוחה הוא בהמסך שבה, המעכב על האור להאיר ממנה ולמטה, ולולא המסך הזה, לא היה בה שום אור.
אנחנו קוראים בספר הזוהר ואיננו מבינים, קוראים ואיננו מרגישים. בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב של השאלה: "בשביל מה?!", זה יביא אותנו לייאוש, לאכזבה, לפיצוץ פנימי ולהבנה שאין לנו ברירה אחרת, אלא רק להתאחד ולהתחבר, ובייחוד הפנימי הזה נוכל לגלות על מה מדובר בספר הזוהר.
אין שיטה אחרת, אין דרך אחרת. אנחנו חייבים לעבור דרך המחסום הזה. ישנן הרבה הפרעות בדרך: עצלנות, חוסר הבנה, חוסר הסכמה של השׂכל, זה לא נתפס בראשנו. אך כל זה אינו משנה כלל. הדבר החשוב הוא התקיפות והעקשנות, המביאים אותנו לשבירה ולהכרה שאין ברירה, אנחנו חייבים דווקא כאן, בייחוד שלנו, לגלות על מה מספר ספר הזוהר. זה מתגלה רק בייחוד ובחיבור בינינו.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.06.2010
רשומות קודמות בנושא:
יחוד זו מציאות חדשה
הזוהר הוא גשר צר המוביל לרוחניות
רבי שמעון ותשעת תלמידיו
