קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הרצונות שניתנים לתיקון הם רק אלה שיש להם תוספת, צורה מיוחדת של יחס כלפי הרצון, שנקראת "כוונה".
ישנם רצונות אינסטינקטיביים בדרגות הדומם, הצומח והחי, שפשוט מוטבעים בנו על ידי הטבע. וישנם רצונות שפועלים בזכות הכוונה, ונמצאים ביחס מיוחד למקור המילוי ולא למילוי עצמו.
אני רוצה להיות עשיר, לא מפני שאקבל תענוג ממה שאקנה בכסף הזה, אלא מפני שאני מקנא בשכן העשיר שלי. אני רוצה להיות גדול, יפה, רזה, גבוה, מפני שאני כל הזמן משווה את עצמי עם האחרים. מתערבב כאן איזשהו יחס שיש לי כלפי האחרים, שממנו אני מפיק תענוג נוסף. אם ייעלם היחס הזה לזולת, לא יישאר לי כל בסיס לתענוג הזה.
הרצון האגואיסטי נובע מתוך זה שפעם היינו מחוברים, ולאחר מכן התרחקנו. והריחוק הזה, השבירה הזאת, פועלת ברצון ומגדילה אותו, וכן נותנת לו את צורת היחס לרצונות הזרים האחרים, ובסופו של דבר לבורא. כלומר, כלפי משהו שנמצא מחוץ לי.
את הרצון האינסטינקטיבי הפשוט אני פשוט רוצה למלא וזהו. ובכל הנוגע אליו, האחרים אינם מדאיגים אותי בכלל. זה רק הרצון שלי. אבל הרצון מהדרגה האנושית (דרגת ה"מדבר") הוא לא אחד מהרצונות המולדים שלי, אלא אחד מהרצונות שנרכשו על ידי. אני רכשתי אותם בזכות זה שפעם הייתי מחובר עם האחרים, או שאני נמצא עכשיו בסביבה כזאת שמעוררת בי כאלה רצונות.
דווקא הרצונות האלה ניתנים לתיקון: הרצונות שיש להם את הכוונה שנוצרה מהחיבור לרצון האחד שהיה בעבר. ולכן הרצון הזה נמצא בנו, מתעורר בנו בכל פעם ודורש לתקן אותו.
דווקא בזכות תיקון הכוונה הזאת אנחנו מגיעים להבין את הבריאה, להבין את הבורא, ולהרגיש מילוי וקשר גדולים יותר פי 620.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 03.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הגנב שלא גנב מטבע אחד
מגלה הרצונות
עזרו לי להבין: מה אני רוצה?
