הדרך היחידה להתקשר באהבה בינינו

"שכל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל.

שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו, – ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר. המוגדר בשם: אהבת זולתו, שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת השי"ת." (בעל הסולם, מאמר "החרות")

בני אדם אף פעם לא היו מתחילים מרצונם להתאחד, אבל מאחר והם משתוקקים לבורא, רוצים לגלות אותו, ההשתוקקות הזו מחברת אותם. שום דבר אחר לא יכול לאחד באמת, גם לא אימא עם ילדיה,  בעל עם אישתו, קרובי משפחה, עמים, או האנושות. לכן עלינו להשתוקק ולפנות אל השורש הרוחני שבתוכו נמצאים בדבקות מוחלטת, כמו למשל, ערבוב של נוזלים או גזים, שמהם לא נותר שום דבר פרט לתערובת הומוגנית. לשם כך ניתנת חכמת הקבלה, כדי "לערבב" ולאחד אותנו באופן כזה.

כאשר אנחנו משתדלים להתאחד, אז אנחנו מתחילים להבין עד כמה אנחנו לא מסוגלים להשיג חיבור, בעוד שהבורא מושג דווקא במידת הקשר שלנו. לא נצליח להתחבר בשום צורה! וה"שום צורה" הזאת, מתגלה כטבע שלנו ומהווה את הרע המוחלט שדוחה אותנו זה מזה, כפי ששני קטבים זהים של מגנט נדחים זה מזה.

הכרת הרע מראה לנו מי אנחנו מלידה, עד כמה אנחנו לא יכולים להתחבר, כדי להפוך להיות אחד שלם. הדחייה ההדדית הזאת מוגדרת כאגואיזם, כאהבה שלנו כלפי עצמנו. כאשר אנחנו מתחילים להרגיש את הכוח האמיתי של האגואיזם, את הדחייה, השנאה, חוסר היציבות, היעדר התעוררות זה כלפי זה, מתוך ההרגשה הזו אנחנו יכולים להתחיל לתאר לעצמנו את הצורה המנוגדת לה, שהיא אהבת הזולת.

המורה הגדול שלנו, בעל הסולם, כותב שזהו המעבר היחידי והמיוחד לאהבה לבורא. לכן עלינו להשיג מצב שאין בכוחנו להתאחד, שאנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף ובשום אופן לא רוצים בזה.

קשה לתאר לעצמך, כיצד אפשר לסבול כזה רגש כמו אהבה, התמוססות מוחלטת באחרים, כאשר ממך לא נשאר כלום. דווקא הרגשה שאתה לא יכול להתמוסס באחרים באופן מלא נותנת לך את ההכרה, מה זה למעשה קשר ואהבה.

במילים אחרות, אנחנו לא יכולים לקיים קשר של אהבה, אם לא נשיג אותו מתוך דחייה. זו הדרך היחידה לעבור משנאה וחוסר היכולת להתאחד באהבה.

מתוך שיעור וירטואלי, 29.12.2019