הדרך אל ההרמוניה העליונה

הבורא ברא רק מצב אחד הנקרא "עולם אין סוף". כל השינויים מתרחשים רק בנו, הנמצאים בעולם אין סוף, אך מרגישים רק את עצמנו ולא  את האין סוף.

פעם, בתפיסה שלי, הייתי מחובר יחד עם כל הנשמות והרגשתי את עולם האין סוף, את חוסר גבולו, הנצחיות והשלמות. אחר כך המצב שלי, התחושות וההרגשות שלי השתנו, התחלתי להרגיש שאני נמצא בעולם קודר ומקולקל, המלא בייסורים, בצרות, באי סדר, לחצים והגבלות. נהייה לי יותר ויותר רע, עד שהשׂגתי את המצב הנמוך ביותר, בו הרגשתי את עצמי כקיים יחד עם האחרים, בני אדם הדומים לי, בעולם שלנו, במציאות הסובבת אותנו.

כל זה התרחש אך ורק בתוכי, בהרגשת המציאות האישית שלי, בחוץ לא השתנה דבר. כאילו שאני מסיר את המשקפיים ולא רואה אף אחד מסביב, או שמרכיב משקפיים ומתחיל לראות עולם אחר. כך התכונות שלנו השתנו מדרגת עולם אין סוף עד לכזו דרגה, שבמקומו אנו מרגישים את העולם שלנו, שלא מזכיר במאומה את עולם האין סוף.

אך אנחנו יכולים לחזור לאותו המצב הנקרא "עולם אין סוף", היכן שהכול קיים בהרמוניה עליונה, בנצחיות ושלמות, היכן ששורה המאור הטוב והמיטיב. מה אנחנו צריכים לשם כך? – אנחנו חייבים להשיג את הרגשת המצב הזה, בכך שנעורר אותו בתוכנו. עולם האין סוף הנסתר, נמצא בתוכנו מאחורי הרבה שכבות של הסתרה. בעוברנו בהדרגה משכבת הסתרה גדולה לקטנה יותר, אנחנו מגלים את עולם האין סוף.

שלבים שבהם אנחנו חוזרים להכרת האין סוף, נקראים עולמות, העלמות ("עולם" מהמילה העלם, הסתר), בהדרגה ההסתרה הזאת נעלמת, ואנחנו מתעלים מעליה. זה נקרא: לעלות בסולם המדרגות, במדרגות העולמות, להתעלות מעל ההסתרה ולהרגיש הכול יותר ויותר. כיצד אנחנו עושים זאת? – אנחנו מעוררים מצב הנקרא "עולם אין סוף". אנחנו קוראים יחד את ספר הזוהר שמתאר לנו את הקשר בעולם האין סוף, הרצון הזה מעורר אותו בנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
האשמה היא במשקפיים המלוכלכים
העליה במדרגות העולמות
לא רואים אין סוף? תרכיבו משקפיים!