קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: משל יפני מספר על סמוראי שבא לחכם ושאל אותו "האם יש גן עדן וגיהינום?". "מי אתה?", שאל החכם. "סמוראי", השיב הלוחם. "אתה משקר", אמר החכם, "פניך הם פני קבצן". הסמוראי שלף את חרבו והחכם אמר, "כך נפתחות הדלתות לגיהינום". הסמוראי הבין, הרכין את ראשו והחזיר את החרב למקומה. "וכך נפתחות הדלתות לגן העדן", אמר החכם. האם קיימת דרך להגיע לגן עדן מבלי לעבור דרך הגיהינום?
תשובתי: בלתי אפשרי. המחשבה הראשונה שלנו היא תמיד לשלוף את החרב. כאלה אנחנו ואי אפשר לברוח מזה. כפי שכתוב, "בראתי יצר רע", ובראתי את התורה כדי לתקנו. בתחילה תמיד מתגלה הרע, כדי שהאדם יוכל להכיר את הטבע שלו ולרצות לנטות אל הטוב. ורק אחר כך יוכל להנהיג את הטוב על פני הרע. לא יכול להיות אחד בלי השני.
שאלה: האם אפשר לתרגל את הנהגת הטוב על פני הרע?
תשובתי: זה לא תרגיל פילוסופי, אלא אימון בפועל שעושים בסביבה מתאימה שבה כולם רוצים לצאת משליטת היצר הרע ומגלים שהם לא מצליחים לצאת מהבור הזה אלא בעזרה הדדית.
שאלה: אם חברה כזאת מצליחה להתעלות מעל האגו, האם היא מעלה איתה את כולם?
תשובתי: בהחלט. זה כוח טבע שמתווסף למשוואה הכללית של הטבע.
