"הדבר פשוט בתכלית…"

ספר הזוהר, פרשת "משפטים", אות רפ"א: "…ועתה שלא זכה, הקב"ה רואה שהשתדל להוליד בנים ולא יכול, זהו, אדוניו ייתן לו אישה. וכיוון שריחם עליו הקב"ה ונותן לו אישה ברחמים, הקב"ה לוקח את שלו מתחילה, ולוקח מה שהוא גרע את המעיין ההוא מקודם לכן. ומשום זה האישה וילדיה תהיה לאדוניה. ואח"כ יחזור וישתדל על עצמו, להשלים את חסרונו".

כשאנחנו קוראים את הזוהר, אנחנו צריכים מלכתחילה לתפוס ולהבין בצורה נכונה את המילים האלה. "אישה" זאת מלכות, הרצון לקבל האופייני לאדם, הכלי שלו, הגוף של נשמתו. המילוי הוא החיים שלו, המאורעות שקורים לו. "בנים", "פירות" או "צאצאים" הם התולדות של הזיווג שלו עם האור העליון. ה"אדם" עצמו הוא המחשבות, המסכים והחישובים מעל הרצון לקבל שלו, מעל ה"אישה". ואז מתרחש הזיווג בין הרצון לקבל והאור העליון, לפי מידת היכולת שלהם להתחבר זה עם זה בעזרת המסך.

לכן מדובר רק על כיצד, בכל מצב, האדם יזהה בתוך עצמו את הרצונות שאותם הוא יכול לצרף עכשיו לזיווג עם האור, מאחר והם כבר מתוקנים, ויש להם את אותה הכוונה להשפיע, כמו לאור. ואז הם מתחברים עם האור. ולאחר מכן הוא מצרף את הרצונות הבאים, וכך עד שהוא ישיג את הסיום של כל התיקונים.

רק על זה מדובר. הרי הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות, זה לגלות את הרצון האינסופי הזה, שנסתר בכל אחד מאיתנו, וכנגדו את האור האינסופי, המנוגד לרצון, שגם הוא מוכן ומחכה לנו. ואנחנו מהווים את המסך שמחבר ביניהם.

ניתן לתאר את זה באופן אחר: הרצון משמאל, האור מימין, ואנחנו באמצע, מחברים את שני הכוחות האלה, הקבלה וההשפעה, לקו האמצעי. בעיקרון, אנחנו תמיד מדברים על אותו המבנה. הרי חוץ ממנו אין שום דבר: הבורא, הנברא וההשתוות ביניהם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מד הרצונות
להשיג את חכמת הבריאה
מה עומד מאחורי כל מילה בספר הזוהר