הגרעין שמפקיד את עצמו בידי האדמה הטובה

שאלה: על ידי אלו פעולות ניתן להיפטר מהמחשבות על עצמי?

תשובתי: הפעולה היחידה שתעזור לי להתנתק מהמחשבות על עצמי, היא ההתכללות בקבוצה. אני חייב לעשות כל מה שבכוחי, עד שאגלה את הכוח הפנימי של הסביבה, שאליו נדבקתי, ועד אז, שום דבר לא יעזור לי.

תחילה אני תופס את הסביבה כמו גרעין שנפל לחול יבש. אך לאחר מכן אני מתחיל לראות שבקרקע הזאת קיימים מינרלים ולחות, שיכולים להיות מועילים לגדילתי. ה"לחות" הזאת יכולה לרכך את האגואיזם שלי, כדי שארצה את תכונת ההשפעה. וה"מינרלים" הם כבר אור החכמה, שיכול לספק לי הזנה לגדילה שלי. כך אני מתחיל לקבל מהסביבה אור חסדים וחכמה, ולגדול לפי המידה שבה אני מבטל את עצמי בפניה.

ואז אני כבר מבין שהביטול שלי בפני הסביבה הוא החלטה מועילה ונכונה מבחינה אגואיסטית. בינתיים זה נובע מתוך האגואיזם שלי, ואינני מתכוון להשפיע להם ללא תמורה. אני רוצה לבטל את עצמי בפניהם, כדי להיות ניזון מהסביבה שלהם ולגדול. אם ניתן לגדול רק מהשפעה, אני מוכן לחשוב עליה, אך בינתיים החישוב הזה נובע מתוך האינטרסים העצמיים שלי.

אני רוצה לקבל את תכונת ההשפעה ולהפוך למשפיע. זהו סוג מיוחד של אגואיזם, אך הוא כבר בדרך לעולם הרוחני. אנחנו עוד ניאלץ פעמים רבות להחליף לבושים כאלה, עד שלא נשיג השפעה אמיתית, ללא כל חשבון עבור עצמנו. ובינתיים איננו יודעים מה זה, רק האור המחזיר למוטב יכול להקנות לנו צורה כזאת. ובדרך עוד נחליף מספר רב של צורות, ההפוכות מהצורה הסופית, יותר ויותר ערמומיות ואגואיסטיות.

תחילה נדמה לנו שאנחנו מתקדמים בצורה טובה: התקרבנו לגמרי להשפעה ואנחנו כמעט יוצאים לעולם הרוחני. ולאחר מכן מתגלה לנו פתאום, שכל זה עדיין קבלה נסתרת, וכך אנחנו מתפתחים. העיקר, לקבל כל הזמן תמיכה מהסביבה, להתבטל כלפיה, ולא לפחד משום מצבים. הרי אתה נמצא בדרך.

דרושה תפילת רבים, כלומר שהמחשבות והרצונות שלי יהפכו להיות כמו המחשבות והרצונות הפנימיים של הקבוצה, כשאני חופר יותר ויותר עמוק לתוך הקבוצה ורוצה לשחות יחד עם כולם בזרם אחד. עד כדי כך, שלא משנה לאן הם הולכים, אני הולך איתם, ללא כל ביקורת מצידי. זה נקרא תפילת רבים, מה שכולם רוצים, גם אני רוצה.

הרי החברה עבורי היא הרצון הפנימי של הקבוצה, ולא מישהו מבחוץ. על אף שלאחר מכן אני אגלה שגם בתוך האנשים החיצוניים פועל אותו הכוח.

לסיכום: אם אני רוצה להתקדם בצורה נכונה, אני חייב לעשות כל מה שרק אפשר, כדי להתכלל בקבוצה. ולא להסתכל על הפרצופים החיצוניים, אלא על המחשבות והרצונות הפנימיים, מתוך השתוקקות להתחבר איתם. זה נקרא תפילת רבים: אני מצטרף אליהם, רוצה את מה שהם רוצים, ומשתוקק למה שהם משתוקקים!

מתוך שיעור על ההכנה לכנס בניו-ג'רזי, 27.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד אגואיסט יכול להתפלל על השפעה
פרעה עצמו יעזור לברוח ממנו
הלבוש שמרסן את האגואיזם