קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בחלק א' של "תלמוד עשר הספירות" (וב"עץ החיים" של האר"י) כתוב, שבגלל הצמצום השווה והעגול נוצר באור חלל פנוי, שבו הנבראים יכלו להתקיים. לא מובן כיצד זה מסתדר, הרי חלל הוא משהו תלת מימדי ועיגול הוא שטוח!
תשובתי: מדובר על הנברא היחיד שקיים במציאות: הרצון. הרצון יכול להיות ריק, ויכול להיות מלא, או מלא חלקית: יותר או פחות.
הרצון יכול להיות "עגול", כלומר מורכב מהרבה רצונות שאין ביניהם שום הבדל, כשאי-אפשר להעריך איזה מהם חשוב יותר. ואז יוצא עיגול שטוח – כל הרצונות שווים.
ויכול להיות שהרצונות מחולקים בצורה כזאת שחלק מהם עומדים גבוה יותר, כלומר חשובים יותר, והאחרים עומדים נמוך יותר – חשובים פחות.
אך כל הזמן מדובר רק על הרצון, ומלבדו יש רק את האור, שעליו בכלל איננו יודעים מה הוא מהווה בפני עצמו. ידוע לנו רק שהוא היה הסיבה לבריאת הרצון.
לפעמים נאמר שהרצון הוא "שטוח", במישור אחד. פירוש הדבר שלכל הרצונות יש תכונה אחת משותפת ביחס לצופה, כלומר ביחס אליי. אני מסתכל על הרצונות שלי ורואה שהם אינם יוצאים מאותו המישור, אף אחד מהם אינו בולט לפי קריטריון מסוים.
ניתן לומר שיש רצונות ששייכים ל"קו ימין", מפני שיש בהם יותר חסדים, רכות, אהבה, השפעה. ורצונות אחרים שייכים ל"קו שמאל", מפני שיש בהם יותר גבורה, השתוקקות לקבל, עוצמה והגבלות.
כשהרצונות שלי מתפתחים ואני מתחיל לברר מי מביניהם חשוב יותר וצריך להיות הראשון שיתמלא, אז מתחיל להתפתח השכל, שעוזר להשתמש ולממש בצורה טובה יותר את הרצונות הללו. אך השכל הזה פועל רק באותה המידה והאיכות שאליהן מחייב אותו הרצון. לו עצמו אין שום חשיבות. הוא כלל אינו קיים בפני עצמו.
הרצונות יוצרים את השכל. השכל הוא עטיפה חיצונית לרצון, שעוזרת לרצון להסתדר טוב יותר. השכל הוא כמו ארכיון ששומר את כל הנתונים, את כל הניסיון, ועל בסיס אותו הניסיון עוזר לרצון לממש את עצמו.
לכן כל ההגדרות שלנו: למעלה – למטה, ימינה – שמאלה, קדימה – אחורה, צבעים, צלילים, אלפי התכונות שאנחנו מרגישים – אלה רק רצונות שונים. אנחנו קיימים בתוך הרצון, שיש לו הרבה אופנים, ולכן אנחנו מרגישים אותו כמו המציאות הזאת. אך מהי המציאות? – הרצון!
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 03.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
עיגול, מלבן, משולש, קו
הגלגל המסתובב של המזל
שׂכל זה הערכת הרגש
